MrCellophane

קדימה, שפכו את הברכות.

אתמול התחלתי, גם אם זה עדיין לא רשמי, את ההתמחות שלי.

הגעתי לבית המשפט לפנות בוקר (לפני 8:00 בבוקר, ליתר דיוק). תור ארוך של אנשים בכניסה מחכה לעבור את הבידוק הביטחוני. אני מנסה את מזלי בכניסה של העובדים ועורכי הדין, נטול תעודה כמובן.

"מה הסיכוי שאתה מאמין לי שאני מתחיל להתמחות פה היום?", אני שואל את המאבטח בכניסה. מילמל משהו בעגה צבאית על אישורים וקב"טים וכל מיני. לא עזר. עברתי בדיקה כאילו בתיק שלי יש פצצת אטום והחגורה שלי מלאה בחומר נפץ, כאחד האדם.

אחרי קבלת הפנים אני מגיע ללשכת השופטת. היא בחופש, רק המתמחים עושים חיים בלעדיה. כמה שעות של מי נגד מי, איך עושים מה, עשה ואל תעשה ביחסך עם השופטת ואני הולך הביתה.

היום - אותו סיפור. מתחיל לתפוס את העניינים. רוצה כבר את התעודה שלי והמעמד הרשמי..כנראה שעדיין מרגיש קצת פראייר אבל לא נורא :)