זה הגיע.
הגעתי לבית החולים היום בערב. אחרי המתנה קצרצרה נכנסתי לחדר.
מכונה עצומה, ענקית, עומדת במרכז. כמו בסרטים.
אני נשכב רגע לפני שמגלגלים אותי לתוך המפלצת. מקבל זוג אוזניות לפני שמפעילים, כי הרעש בלתי נסבל.
ההרגשה זוועתית. מרגיש "חולה".
קשה לתאר את התחושה הזאת שאני נכנס למכונה. מרגיש כמו גופה.
בפנים קלסטרופובי. יותר מדי בשבילי, אני עוצם עיניים.
הבדיקה ארוכה. 20 דקות בערך.
אלף מחשבות מתרוצצות כל שנייה. תעשו את החישוב לבד.
כשאני יוצא אני רואה שהברך....לא אותו דבר.
חשבתי שזה רק נדמה לי, בכל זאת הייתי עם עיניים עצומות 20 דקות.
אבל לא.
אזור מסויים בברך נראה כמו "מסומן", בצבע צהוב בהיר. כאילו שקיבלתי שם מכה של שטף דם לפני כמה ימים.
ואולי זה רק בראש שלי.
לא יודע שום דבר כבר.
קיבלתי דיסק עם 131 צילומים. איך שנכנסתי הביתה הכנסתי למחשב להסתכל.
לא ברור למה. אני באמת לא מצליח להבין מזה שום דבר.
תוצאות עוד כמה ימים.
שיהיה טוב, לעזאזל.