בהמשך לפוסט שלמטה, הייתי אתמול בהופעה של היהודים.
כשהגעתי ראיתי מראות שלא ראיתי מסביבי כבר 15 שנה, מאז הקייטנות המעפנות של הקיץ - המוני ילדים יושבים על הדשא בקבוצות, רובם ככולם בחולצות שחורות.
ליד הקופות השתרך תור ארוך, כמו גם ליד השולחן של משרדי הכרטיסים השונים לאנשים שהזמינו באשראי (לילדים בני 14 יש כרטיס אשראי?).
זה לא הפריע לי מי יודע מה.
הלכתי לקופת "הזמנות ההפקה" שהיתה ריקה לחלוטין ולקחתי את שני הכרטיסים שחיכו לי שם.
תפסתי מקומות ישיבה טובים יחסית, אבל מהר מאוד התברר שהיכל התרבות זה לא, דווקא הרבה יותר דומה לאיצטדיון טדי. רוצה לומר - עמדנו כל ההופעה. על הכיסאות.
פשוט כל הפריקונים הקטנים מילאו את כל המעבר, הסתירו, קפצו וכאלה.
ההופעה היתה פצצה. אני אמנם לא מכיר את כל השירים, אבל היו אחלה אנרגיות, אחלה ביצועים ובסך הכל אווירה של כיף.
כל פעם אחותי ואני הסתכלנו מסביב, והרגשנו שהגענו לשבט חדש באפריקה. הסתכלנו על הנערים האלה (הגיל הממוצע היה באזור ה-15-16) ולא הבנו איך הם כל כך שונים מאיך שאנחנו היינו. וביני לבין אחותי יש גם הבדל של כמה שנים טובות.
ילדות בנות 14 בקושי לבושות, צורחות, מעשנות ורוקדות כמו נערות שעשועים בווגאס.
אחותי ואני מגיעים למסקנה אחת: אם זה הנוער שלנו, הלכה המדינה.
מה השתבש? אני באמת לא יודע.
איך זה שאני מחפש תשובה ולא מוצא?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
MrCellophane