MrCellophane

יש מעט מאוד מילים שהמשמעות שלהן היא גדולה כל כך כשהן עומדות לבדן, כמו המילה "סליחה".

מילה אחת שמגלמת בתוכה הכל.

הכרה.

חשבון נפש.

חרטה.

הודאה בטעות.

בעיני תמיד ראיתי בכך סוג של גדולה. והרי לא כל אדם יכול לומר "סליחה".

להתנצלות יש משמעות מיוחדת בעיני. היא זו שמאפשרת לי לסלוח.

ונכון הוא שכל אדם יכול שיתנצל בדרכו שלו, והבריות המכירים את אורחותיו ידעו כי חרטה בליבו.

ובכל זאת, כדי לסלוח ולהמשיך הלאה תמיד הייתי זקוק להתנצלות מפורשת ולא היה לי די בחרטה משתמעת.

וכשאני מרגיש שההתנצלות הזאת מגיעה לי, לא אסתפק בפחות.

לפני כמה שנים רבתי עם אחי. הרגשתי שנעשה לי עוול גדול ולא הסכמתי לדבר איתו ישירות עד להתנצלות.

והוא מהאנשים האלה, שלא בכבוד שלהם להתנצל.

ובדרכו שלו ראיתי את ההכרה, את ההבנה שטעה.

ולא הסתפקתי.

6 חודשים נוספים עברו עד שקיבלתי את מבוקשי.

ביום שכזה נפתח מעין "חלון הזדמנויות" להתנצל בפני האנשים שפגעת בהם.

ויש כאלה אני מצפה מהם לעשות את הצעד הזה. אם לא עשו אותו בזמן אמת, יוכלו לעשות אותו כעת.

גם אני עצמי בוחן שנית את מעשיי. מעולם לא היתה לי בעיה להתנצל כשטעיתי, אינני מחכה ליום מסוים בשנה כדי לעשות זאת, ובכל זאת חשוב לי לבחון את עצמי פעם נוספת.

אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולהתנצל בפני מי שנפגע ממני בהזדמנויות שונות.

מובן שאינני יודע בדיוק על מה אני מתנצל, שאז הייתי עושה זאת קודם לכן.

מעולם לא היתה לי כוונה לפגוע באיש.

ולכן, אם נפגע ממני מישהו מכם במהלך השנה החולפת או בכלל, אני מתנצל כי זו לא היתה כוונתי.

גמר חתימה טובה לכולם.