MrCellophane

בשעה הייעודה האולם כבר היה מלא מפה לפה, למרות שכמו תמיד המאחרים המשיכו להיכנס גם דקות ארוכות אח"כ.

המרצה סוקר את הקהל שנאסף בפניו ופותח: "בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין היא, ללא ספק, הבחינה הכי קשה שתעשו בחיים שלכם". אני מסתכל סביב ורואה פרצופים קודרים ומודאגים, וגם כמה שהעניין הזה כנראה שעשע אותם מאוד.

הבחינה, למי שלא יודע, מורכבת מ-100 שאלות אמריקאיות מטעות, קטנוניות, פרוצדורליות ומשעממות שיורדות עד לפרטי הפרטים של חוקים ותקנות שגם מנסחיהם כבר לא זוכרים שקיימים.

כמות החומר בלתי אפשרית. ספרים על גבי ספרים על גבי ספרים ובהם כל אותם הפרטים הקטנטנים והחמקמקים שביום הדין (תרתי משמע) יישלפו מהזיכרון.

אני מנסה להרגיע את עצמי. באוניברסיטה שלמדתי בה עוברים 90% מהנבחנים. חוץ מזה, תראו כמה עורכי דין יש...וכמה מהם מטומטמים. אין סיכוי שאני לא עובר את הבחינה הזאת.

אבל אז מחלקים לנו "בוחן פתיחה" שכל מטרתו להראות לנו שכעת אנחנו לא יודעים כלום אבל בסוף הקורס נפתור אותו עם עיניים עצומות ויד אחת קשורה מאחורי הגב.

אחרי שאנחנו מקבלים את התשובות כל ההרגעה הולכת לעזאזל.

סטטיסטית, אם הייתי מנחש בלי לקרוא את השאלות הייתי מקבל את אותו ציון. אגב ,רק 2 שאלות התייחסו לנושא שאני מתמחה בו.

אחרי 6 שעות של לימודים הכל מובן פתאום.

מובן למה יש מועדים של 60% נכשלים.

מובן למה צריך לשבת אח"כ חודשיים בבית וללמוד 10 שעות נטו ביום.

מובן למה התחלתי ללמוד לבחינה הזאת, והיא נערכת רק בעוד כ-4.5 חודשים.