MrCellophane

והיה בשיטוטיי ברחבי ישרא-בלוג והנה היכתה בי התובנה: אני מתנשא.

ובנוסף גם יהיר, שחצן, מנופח מחשיבות עצמית ועוד כמה מילים שהמשמעות של כולן היא התנשאות.

וכל כך למה?

כי אני קורא בלוגים של נערים ונערות בגיל העשרה וחושב לעצמי – אלו הצרות שלכם? מפאת השטויות האלה החיים שלכם כל כך מסובכים?

הילד מהכיתה חמוד, המורה הבת זונה זרקה אותי החוצה ואמא אמרה לי לסדר את החדר. אכן קשים הם החיים.

ואני ממשיך בהרהורי, וחושב לעצמי – הן כשהייתי אני בגילאים הללו גם אותי הטרידו אותם הנושאים.

והנה היום, ממרום גילי שאינו כה רם, אני מוצא לנכון לזלזל ולבקר ולהמעיט בחשיבות בעיותיהם של אחרים. אכן – לפנינו מקרה קלאסי של התנשאות.

אז הבטחתי לעצמי שלעולם לא אזלזל בטרדות הנעורים, שהרי מי כמוני יודע עד כמה מטרידים הם יכולים להיות.

ואלו מכם המבוגרים ממני, שקוראים את זה וחושבים: "ילד טיפש, חושב שאם הוא בן 24.5 ולומד באוניברסיטה הוא יודע משהו על החיים" או "מה אתה מבין בכלל על הקשיים האמיתיים – משכנתא, ילדים, פרנסה? עולל רך בשנים שכמוך" – לכם אני רוצה להגיד שזה בסדר.

אני מבין אתכם, באמת.