מתמידי הבלוג וודאי יודעים שלפני כשבועיים היו לי 2 ראיונות להתמחות בביהמ"ש המחוזי בת"א.
האחת הבטיחה תשובה בתוך ימים, השני אמר תוך 30 יום. לגיטימי.
משבוששה להגיע התשובה הראשונה התקשרתי לשופטת ואפשר להגיד שיצאתי מהשיחה הזאת עוד יותר מבולבל ממה שנכנסתי אליה.
מצד אחד: "הנטייה שלי היא חיובית", ומצד שני - "אני אחזיר תשובה בראשון בפברואר".
אכן שיטת המקל והגזר במיטבה. כך העברתי לי את 10 הימים האחרונים, מצד אחד עסוק בלימודים לקראת הבחינות ומצד שני מלא תחושת מועקה מאי-הוודאות סביב העניין הזה.
והנה היום - ה-1 בפברואר.
בשעה 11:45 מצלצל הטלפון. "מדברים מלשכת השופטת" אומרת הדוברת בלאקוניות, בעוד אני מרגיש את ארוחת הערב מאתמול מתהפכת לי בבטן, ואז...."השופטת תתן תשובה סופית מחר ב-13:00 בצהריים".
מה שזה אומר זה שב-8 השעות האחרונות אני עסוק בניתוח דקדקני של כל מילה מהשיחה ומה הרמזים העולים ממנה לגבי התשובה. והנה ההרגשה הטובה אחרי השיחה הקודמת ירדה לטמיון ואותה החליפה ההרגשה הרעה שהתשובה השלילית בדרך.
תהיה התשובה אשר תהיה, אני חושב שלשופטת יש עתיד מזהיר כיועצת לענייני מלחמה פסיכולוגית לחסן נסראללה.
אפילו לו יש מה ללמוד.