MrCellophane

שלשום התחילה איתי מישהי. כן, מסתבר שיש בנות שמתחילות עם בנים וזה אפילו די נחמד.

ישבתי עם חברי הטוב ספי באיזה פאב שהיה בו גם קריוקי ולפי הזיופים שהלכו שם הבנתי שהנה הפוטנציאל שלי להיות הכוכב הנולד של הערב. אזרתי את הבטחון העצמי, הדחקתי את פחד הבמה ועליתי אחר כבוד לשיר. אחרי כמה דקות שנראו כמו כמה שעות חזרתי לבר ולכוס הבירה שלי בעוד ספי מלווה אותי במבט של "וואלה, לא ידעתי".

דקה אח"כ הוא הלך לשירותים (תראו איזה חברים טובים אנחנו – כשאני שותה הוא צריך להשתין) ועוד לפני שהוא בכלל הספיק להגיע לדלת נעמדת לידי הבחורה.

"זה אתה היית עכשיו?" היא שואלת אותי. לא היה לי נעים להגיד שראיתי אותה מסתכלת עלי ושאני יודע שברור לה שזה הייתי אני אז עניתי בפשטות "כן".

"וואי זה היה ממש יפה!" היא ממשיכה, "אני לא יודעת לשיר בכלל..אולי תלמד אותי?"

"אין דבר כזה" אני אומר לה, "או שיש לך את זה או שלא".

בחנתי אותה היטב..אני יודע שאני ביקורתי אבל לבחורה הזאת היה את הגוף הכי לא פרופורציונאלי שראיתי. אם להשתמש במונחים גיאוגרפיים, היה לה תחת בגודל של טקסס וחזה בגודל של מיקרונזיה.

ואגב העדשה של המשקפיים שלה נראתה בערך כמו כוס הבירה שלי.

הסתכלתי על הבחורה והסתכלתי על כוס הבירה שהיתה עדיין חצי מלאה. אני לא מספיק שיכור בשביל לקחת אותה לשירותים, חשבתי לעצמי.

אבל היא לא וויתרה. "מה אתה עושה בחיים?" -"אני סטודנט למשפטים". "וואו! תמיד רציתי ללמוד משפטים!". אז תלמדי, אני חושב לעצמי וכלפי חוץ יוצא לי רק חיוך קטן.

ספי חוזר מהשירותים. "יאללה הלכנו?"

הורדתי את כוס הבירה בלגימה אחת, אמרתי שלום והיה נחמד ויאללה – החוצה.

בדרך החוצה אני מסנן לספי "רואה את זאת? התלבשה עלי כשהלכת". ספי מתפקע מצחוק.."למה לא לקחת אותה לשירותים?" –"כי אתה היית שם יא חתיכת חרא". "עזוב", אומר ספי. "היא לא הטעם שלך, גם ככה לא היית לוקח אותה".