MrCellophane

בתחילת השבוע אח שלי חזר אחרי שנה בחו"ל.

כיאה לו הוא הפתיע והופיע בדלת משום מקום. כמעט לא פתחנו לו כי דרך העינית הוא נראה כמו איזה קבצן עם השיער הארוך וזקן הפרא..אפילו הכלב נבח עליו בחמת זעם...רק אמא עשתה סצנות.

בסוף הוא התעצבן ולא היתה ברירה אז הכנסנו אותו. פתחנו בקבוק יין, אחי ואני הצתנו סיגר (הדבר היחיד שאני מעשן – לעיתים רחוקות מאוד) וכאילו חגגנו את חזרתו.

בסה"כ היה נחמד. אמי ואני ניסינו לשכנע את עצמנו שהפרא הוא באמת קרוב משפחה מדרגה ראשונה, והפרא שהוא בד"כ מאצ'ו לא קטן הזיל דמעה.

בינתיים הזעקנו את אחותי מצבא ההגנה והסצנה חזרה על עצמה.

אחרי שאמא פרשה למנוחת הצהריים נשארו שלושתנו לדבר על דברים שאסור לדבר עליהם לפני אמא.

"בוא'נה אתה חתיכת אידיוט" אני אומר לאחי ומתייחס למה שידוע כ-"תקרית הטלפון".

זה הלך ככה:

לפני מס' חודשים החלטנו להתקשר לאחי הצעיר והפוחז למקום מגוריו הזמני אי-שם. זה אומר שאמי, אחותי ואני מחזיקים בידינו, כל אחד בנפרד,  מכשיר טלפון ובעצם עושים עלק שיחת וועידה.

הבחור מרים את הטלפון ועונה "הלוווו" מנומנם ביותר שאינו משתמע לשתי פנים, או לפחות כך חשבנו.

"יניבי? אתה ישן?" שואלת אמי בתמימותה. "לאאאאאאאא" עונה הדפוק, שעכשיו הבנו שהוא בעצם בכלל לא מנומנם. אני ואחותי מסתכלים אחד על השני ומתפקעים מצחוק. אמי, למזלה (ולמזלו של הטמבל מעברו השני של הקו), עדיין לא קלטה מה העניין."אתם חושבים שכן הערנו אותו?" היא לוחשת לנו..."כן אמא, הערנו אותו". למה להדאיג את הזקנה.

"אתה חתיכת אידיוט" אני אומר לו והוא, כיאה למסטול, בכלל לא זוכר על מה אני מדבר. נו, שוין.

אח"כ רצינו לקחת אותו למסעדה לאכול קצת חומוס ושיפודים. בכל זאת, שנה לא היה בארץ. אבל מה, מסתבר שבחורים האלה שהוא טייל בהם יש יותר מסעדות ישראליות עם חומוס ושיפודים מאשר מסעדות מקומיות אמיתיות. הלכנו לאכול יפנית.

אבל התדהמה האמיתית הגיעה רק אח"כ. אני ואחי אף פעם לא היינו חברים טובים...הפסקת אש היה המצב הכי טוב שהגענו אליו. לא יודע מה עשתה השנה הזאת לבנאדם (חוץ מהשיער, הזקן והעיניים האדומות כמובן) אבל הוא כנראה חושב שאנחנו אשכרה אחוקים כמו שרואים בטלוויזיה ב"משפחת קוסבי" או כל מיני שטויות כאלה.

אחרת אין הסבר למה הוא מתקשר אלי אחרי יומיים לדירה ושואל אם יש לי קונדומים.

"בוא'נה אתה עוד לא שלושה ימים בארץ!" אני אומר..."כן, אבל יש כאלה שחיכו לי שנה..." עונה הסטאד. "מגירה שנייה, בסוף" אני נכנע ליצריו. "נראה לי שזה האחרון, כשאתה הולך לקנות תקנה גם לי". תראו מה שנה יכולה לעשות לבן אדם. עוד מעט הוא גם יקרא לי "אחי".