זהו...תמה תקופת המבחנים של סמסטר א'. אמנם אני מסיים אותו על ארבע עם הלשון בחוץ, אבל מסיים. קמתי היום ב-6:20 אחרי פחות משעתיים וחצי של שינה. "אפילו התרנגולים עוד ישנים...ס'עמק" אני מסנן, מסתכל על השעון ועדיין לא מאמין. מי המציא את השעה הזאת לעזאזל?? לא יודע מי זה, אבל צריך לזרוק אותו לבית-סוהר. ולא סתם בית-סוהר – כזה שכיבוי האורות בו יהיה בשלוש בלילה וספירת הבוקר – ב-12:00 בצהריים. שילמד, הסאן אוף א ביץ'.
לאחר נסיונות התאוששות כושלים עשיתי חזרה אחרונה ויאללה – לאוניברסיטה.
בכניסה לאולם תמיד יש את זה שבא כל פעם לבנאדם אחר במשפט שמתחיל ב"תגיד" ומסתיים בשאלה. נראה שלפחות מישהו אחד עברתי J
על המבחן אין הרבה מה לספר. היה – נגמר.
ביציאה אח"כ אני רואה קבוצת אנשים מתגודדים ושואלים האחד את השני מה הם רשמו.
שונאאא שעושים את הדברים האלה. אם במבחן אמריקאי עוד יש בזה איזשהו הגיון, מה הטעם לעשות את זה במבחן שמכיל שאלה אחת ועליה כותבים 9 עמודים?? (מה שאומר, אגב, שאני כתבתי 4).
ובאמת, כל אימת שמישהו מזכיר חלקיק עניין שולי מישהו מהחבורה תופס את הראש ומכריז על כשלונו.
אחד מהם פונה אלי. "תגיד"..(לא, לא ההוא מקודם) "הכנסת את הסוגיה הזאת והזאת בחלק הזה?"
הסתכלתי עליו והחלטתי לעשות מעשה. אמרתי לו בביטחון מלא (שלחלוטין לא היה לי) שלעניות דעתי (שהיא, לכל הדיעות, ענייה) אי אפשר לענות בכלל על השאלה בלי הסוגיה הזאת. "אתה רוצה להגיד לי שלא הכנסת את זה??" אני שואל בכאילו-הפתעה. הבחור התבאס עלי לגמרי.
ואני אומר – מגיע לו. מי שהולך לישון עם בואשים שלא יתפלא אם הוא קם בבוקר מסריח.
ועוד אזהרה: אנא, רבותיי, בחרו היטב את עורך הדין שלכם. יש בפקולטה למשפטים אנשים ממש, ממש מטומטמים.
אז הנה כי כן, גם המבחן האחרון הוא כבר היסטוריה. חופשת סמסטר? הצחקתם את הנהלת האוניברסיטה. בטוב ליבם עליהם נתנו לנו את סוף השבוע וביום ראשון כבר חוזרים לסמסטר ב'.
אז ברשותכם אני רוצה לשלוח את תודתי להנהלת האוניברסיטה – תודה שלא השארתם אותנו שבת.