בד"כ אני כותב את הפוסטים שלי בלילה, אבל נראה שהפעם הייתי חייב לעשות את זה כדי לעכל את הבשורה המרה שקיבלתי היום מהאיש שהכי לא רוצים לשמוע ממנו בשורה מרה – הרופא.
אז אחרי 5 ימים של חום, כאבי גרון בלתי נסבלים, ושאר ירקות כעת הכל ברור – מחלת הנשיקה.
ביום שישי בשעה 2:30 בלילה, אור ליום שבת, אני הולך לצחצח שיניים ולישון. מדליק את האור, מסתכל על היד וראה נקודות אדומות לכל אורך היד. מוריד את החולצה ורואה את הזוועה – כל הבטן, החזה והגב מלאים פריחה. לא לקחתי צ'אנסים ונסעתי למיון. בשעה 5:00 בבוקר חזרתי הביתה אחרי בדיקות רנטגן ודם. הרופא חשב שזו רקציה – כתוצאה מקרציות של הכלב או משהו כזה. ממליץ על המשך בדיקות ביום ראשון.
בשבת אני מדבר עם בת דודה שלי שמסיימת לימודי רפואה עוד כמה חודשים. חושבת שזו מחלת הנשיקה, אפילו בלי לראות אותי.
בשביל לעשות את הסיפור קצר, הייתי היום שלוש שעות וחצי בקופת חולים, אצל רופא משפחה, רופאת עור ורופאת אף אוזן גרון. מחר ב-7:30 בדיקות דם נוספות למרות שכבר אמרו לי שזו מחלת הנשיקה.
אז מה עכשיו? לפחות 3 שבועות נוספים של כאבי גרון וקושי בבליעה ושאר התופעות, במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב גם חולשה כללית וצורך לישון 16 שעות ביממה (כרגע אין לי) והחלמה של כמה חודשים. בחודש הקרוב אני אצא מהבית רק לקופת החולים. המצב באוניברסיטה לא ברור, ספק אם ייצא לי לחזור עד סוף הסמסטר.
זהו. כרגע לא ידוע הרבה. מרגיש יחסית סביר אבל חושש מההחמרה הצפויה.
אני רוצה להודות מכאן לכל החברים שלי מפה שהוכיחו את עצמם כאנשים מדהימים ודואגים. התרגשתי, באמת. התקופה הרעה מתחילה מעכשיו...לונה פארק זה לא יהיה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
MrCellophane