אחרי שבוע בו לא יצאתי מבין כתלי הבית (פרט לביקור אחד בקופת חולים) סוף סוף יצא לי לראות היום קצת שמש. אמנם הרופאים אמרו מנוחה מוחלטת ואפס מאמץ, אבל כמה אפשר?
מילא לשבת כל היום בבית, לא להגיע לאוניברסיטה ולא לשחק כדורגל. אבל לא ללכת למסעדה עם כל המשפחה ולהישאר כמו מצורע בבית?? עד כאן. כך יצא שבצהריים נטשתי את כלוב הזהב שלי, הלא הוא ביתי, ונסעתי עם משפחתי למסעדת הדגים החביבה עלינו. בסך הכל היה נחמד, חוץ מזה שכנראה הדבקתי את הדג שלי במחלת הנשיקה. חשבתי גם להדביק את המלצרית הפרחולה והמעצבנת שהיתה לנו אבל בסוף הייתי נחמד והתחרטתי. האמת היא שאני בכלל לא בטוח שאני עדיין מדבק. מיום רביעי בערך אני כבר בלי חום, בלי כאבי גרון...לא נעים להגיד, אבל כמעט בלי כלום.
בסך הכל אני מרגיש מצוין, אבל על ההרגשה מעיבה התוצאה של הבדיקה מיום שני. מסתבר שהכבד שלי בסוג של שביתה איטלקית ולא ממש עובד. בתחילת השבוע יגיעו שאר התוצאות שיבהירו אילו איברים נוספים לא עובדים ואז נראה לאן ממשיכים.
עכשיו אם תסלחו לי אני צריך ללכת לבדוק שלא שרפו לי ת'חתולה בחגיגות ל"ג בעומר.