כתבה שראיתי הבוקר ב"ידיעות אחרונות" הצליחה כבר לעצבן אותי לכל היום.
מנהלת בית ספר חרדי בנתניה, ציפורה אקשטיין, הענישה תלמידות שהעזו, השם ישמור, לעמוד בצפירה לזכר קורבנות השואה.
ולא סתם הענישה, אלא כמו שחרדים אוהבים - מידה כנגד מידה. עמדתם בזמן הצפירה? עכשיו תעמדו במשך יום שלם, וחוץ מזה גם תקראו פרקי תהילים.
זהו עונשו של מי שעשה מעשה מביש שכזה.
מסתבר, שרבנים חרדים קבעו שאסור לעמוד בזמן צפירה.
שימו לב - לא אמרו שלא חייבים לעמוד, לא אמרו שבנסיבות מסוימות אפשר לעמוד - אסור!
והסיבה? פשוט. "כי זה לא מנהג יהודי".
ואני רק חושב לעצמי, הרי גם קפה של בוקר אינו מנהג יהודי, ובכל זאת חרדים שותים קפה של בוקר.
ואני רשאי להניח, שגם צחצוח שיניים בבוקר אינו מנהג יהודי במקורו, אבל על זה אין איסור.
והדוגמאות הן אינסופיות.
כל כך מוחלט האיסור הזה, עד שאין לו שום חריג.
ידוע שאסור לגברים ללחוץ ידן של נשים.
ובכל זאת, אם מושיטה אישה את ידה לגבר, בנסיבות מסוימות הוא רשאי ללחוץ אותה, למען לא ילבין פניה בפרהסיה.
סוג של "חריג חברתי" שכזה.
אבל כנראה שבמקרה הזה, גם אם אתה החרדי היחיד ברחוב שבו כולם עומדים, אתה תמשיך ללכת.
ואני, איש חוק, רק מתפלל להיות עד לתקיפה אדם כזה, שמזלזל בזכרונם של אנשים מתים.
רק פעם אחת, אני רוצה לראות שקורעים בן אדם כזה במכות.
בבקשה אלוהים, פעם אחת.