MrCellophane

גם התומכים הכי גדולים של קיום מצעד הגאווה בירושלים, מוכרחים להודות שיש בו קצת "דווקא".

לא שיש לי בעיה עם הדווקא הזה, במיוחד שהוא מכוון כנגד החרדים החשוכים, אבל ההתעקשות הזאת לקיים מצעד גאווה דווקא בירושלים, כשרק לפני שבוע התקיים מצעד בתל אביב (שאת תמיכתי בו הבעתי פה), באה, לפני הכל, להעביר מסר.

ואני בעד המסר הזה.

כי מרגע שעלה הרעיון לקיים מצעד בירושלים, אבוי לכולנו אם השיקול לקיים אותו או לא נעוץ באיומי החרדים, בהסתה הפרועה שאלו ניהלו כנגד הצועדים ותומכיהם או בהפגנות האלימות שנילוו אליהם.

זה אולי נשמע מוגזם, ויהיה מי שיאמר שבסך הכל מדובר בטקס איזוטרי של קבוצת מיעוט, אבל אם המצעד הזה היה מבוטל כתוצאה מהתרת הרסן הזאת - הלכה המדינה.

כי לא יכול להיות שבמדינה דמוקרטית בית המשפט הגבוה לצדק מאשר, המשטרה מאשרת וכל האישורים מתקבלים, והאלימות היא שתדיר את רגלי הצועדים מעיר הקודש.

כי לא ייתכן שרבנים קיצוניים יתירו פגיעה באנשים על פי אמונתם האישית, שמגובה בדינים שעבר זמנם ושאינם חלק מחוקי המדינה בשום צורה שהיא.

יותר ממצעד הגאווה, זוהי צעדת הדמוקרטיה.

תצעדו, ותהיו גאים.