MrCellophane

התיק של משה קצב, וזאת יודע כל עו"ד שמתמחה במשפט פלילי בכלל ובעבירות מין בפרט, הוא תיק נוח להסדר טיעון.

נוח במובן הזה, שיש בו מספר מתלוננות המתייחסות למעשים שונים בתקופות שונות, ושעל פי כל הדיווחים נתגלו בהודעותיהן במשטרה פגמים כאלו ואחרים, אי דיוקים הנוגעים ללב האישום ממש, ובאופן כללי העלו תהיות.

לא מדובר בתיק "בטוח", ובפרקליטות היו התלבטויות מלכתחילה אם להאשים את הנשיא בעבירת אינוס.

אגב, לא מעט פעמים הטיוטא המקורית של כתב האישום כוללת עבירות חמורות יותר כבסיס למו"מ עם הסנגוריה על הסדר טיעון.

אבל הסדר הטיעון הזה, איך שלא מסתכלים עליו, הוא רע מאוד מבחינת הפרקליטות ולא משיג אף אחת מן המטרות שהסדר טיעון בעבירות מין בא להשיג.

הוא לא "יחסוך" מהמתלוננות את הקושי שבעדות, פשוט מפני שהמתלוננות עצמן רוצות להעיד, ומתנגדות להסדר הטיעון ולהשמטת האישומים הנוגעים אליהן.

הוא לא יוכל, בשום צורה שהיא, להעמיד עונש חמור דיו המקביל לחומרת המעשים שבטיוטת כתב האישום המקורי או אפילו קרוב אליו.

גם בנושא ההודיה בעובדות, שלעתים כל כך חשוב לקורבנות בעבירות מין (ובעיקר עבירות מין בתוך המשפחה), עצם ההכרה שהמעשים נעשו והנאשם מודה בהם, גם את זה כבר הצליחו לרכך בסביבתו של קצב כשהדליפו שהטעם היחיד שהנשיא מסכים להודות בעובדות המקלות הללו הוא שהוא רוצה לחסוך סבל מבני משפחתו, ואת ההליך המשפטי הארוך וכו'.

מאחורי ההודיה המשפטית בעובדות, אין הודיה אמיתית כי המעשים נעשו.

וצריך להבין, שבדרך כלל כאשר מומר סעיף אינוס בכתב אישום מקורי לסעיף חמור פחות בכתב אישום מתוקן, ההמרה היא מאונס לנסיון לאונס, או לבעילה אסורה (תלוי בנסיבות), ורק לעתים רחוקות למעשה מגונה בכוח.

ונדיר שאירועים שלמים המקיפים מתלוננת אחת נעלמים כלא היו, כאילו המתלוננת מעולם לא התלוננה, מעולם לא נחקרה במשטרה, ומעולם לא עומת הנאשם עם טענותיה.

אבל גרוע מכל - ההסדר הזה יביא לכך שנפגעות עבירות מין יחששו עוד יותר להתלונן משהן חוששות היום.

ההסדר הזה משאיר טעם רע, כאילו עם עו"ד טוב אפשר לצאת מכל דבר בשריטות קלות בלבד, וההשפעה של המתלוננות על הנעשה - אפסית.

אני יכול רק לקוות שמדובר בהדלפות חסרות שחר, או לכל הפחות לא מדויקות, כי אחרת הפרקליטות תיאלץ לספוג את כל הביקורות המוצדקות שיופנו אליה, ולהסביר בדיוק מה עבר להם בראש כשנתנו לנשיא "חנינה".