MrCellophane

בספרו המפורסם של מארק טווין מתוארת הסיטואציה הבאה:

תום סוייר עומד בפני גדר, ולא יודע איך לעבור אותה. מה עושה סוייר?

הוא מסיר את כובעו, ומשליך אותו מעבר לגדר.

זהו.

עכשיו הוא כבר חייב למצוא דרך לעבור את הגדר.

וחשבתי על זה, שאולי גם אני צריך להעיף את הכובע שלי לקיבינימט, בשביל להתחיל להזיז דברים.

ליצור עובדה מוגמרת.

אולי אני פשוט אקנה כרטיס טיסה לאוסטרליה, לינואר, בלי לחשוב על הסמסטר, או על העבודה, או על אלוהים יודע מה.

פשוט...לקנות.

ואז כבר למצוא פתרון איך לסדר את העניינים.

וזה כל כך מנוגד לאופי שלי לעשות דברים כאלה, בצורה אימפולסיבית, אבל אולי רק ככה זה יעבוד.

ואולי אם אני מתלבט, כבר פספסתי את כל הרעיון.