MrCellophane

כבר שכחתי איך זה לשטוף את האוטו.

העליה במפלס העצלנות הובילה אותי בשנים האחרונות למתקני שטיפת מכוניות, שגם אם לא היו באמת יסודיים חסכו לי את הקירצוף והייבוש המאוסים.

אבל מכיוון שהפעם האוטו באמת נראה זוועה, עם הפצצות של פירות הפיקוסים וחרא של ציפורים לרוב, אי אפשר היה לדחות את העניין אפילו ביום אחד נוסף, וכך מצאתי את עצמי ביום שבת שוטף את האוטו, ידנית.

התעכבתי על כל חרא וחרא, קירצפתי כל שארית של גועל, ובסופה של השעה עמד לו האוטו נקי ומצוחצח, למעט כל הדפיקות והשריטות שפתאום אפשר היה לראות, תוצאה של העיר שבה שום אוטו לא יכול להראות חדש יותר מיומיים.

הבוקר אני קם (בקושי) לעוד יום עבודה, וכבר מרחוק אני רואה את הזוועה - עיגול חרא ענקי, לתפארת, בצבעי שחור ולבן, מעטר את השמשה הקדמית. כשאני מתקרב אני רואה שאותה ציפור סוררת כנראה הזמינה את החברות שלה לחירבון קבוצתי, והכל על האוטו המבריק (לשעבר) שלי.

לא שווה את העבודה וכאב הלב, אני חוזר למתקני השטיפה.