MrCellophane

יום ארוך ומתיש עבר על הצלופן, יום שהסתיים במפח נפש.

הכל היה ערוך ומוכן. את הכרטיסים הזמנתי כבר לפני שבוע, גררתי את האמא שהיא אוהדת כדורגל מושבעת בפני עצמה והגענו לאיצטדיון ר"ג לקראת המשחק של מכבי חיפה.

מכיוון שברור לי שרוב הקוראים שלי הם בכלל קוראות, וכדורגל מעניין אותן (או לפחות את רובן) בערך כמו מלחמת האזרחים בסודן, אני אמנע מהניתוח המקצועי המתבקש, מהדרישה לפיטורי המאמן ומהקללות והנאצות שהן חלק בלתי נפרד מהמעמד.

רק אגיד שאחרי משחק מורט עצבים אני חוזר הביתה באכזבה גדולה. שוב, כל כך קרוב ועם זאת כל כך רחוק. יש מעט מאוד אכזבות בחיים האמיתיים שמשתוות לאכזבות ספורטיביות...לא היה חסר הרבה בשביל שאני אפרוץ בבכי.

משהו ממני נשאר באיצטדיון הזה. משהו שלי.

אני מדבר על הצעיף שלי. שכחתי אותו באיצטדיון.