MrCellophane

אמא שלי אומרת שמבחינתה אני תמיד אשאר ילד. בד"כ זה גורר מחאות מצדי, אבל יש דברים שאני לפעמים חושב לעצמי, באמת שום דבר לא השתנה מאז שהייתי ילד קטן.

היום אמא שלי באה ושואלת אותי "אתה רוצה לבוא איתי לטיב-טעם?". "כן!!" אני קופץ ממקומי וממהר להצטרף. "אבל שלא תפוצץ לי את העגלה בשטויות", אני מקבל אזהרה אחרונה.

כילד מאוד אהבתי ללכת עם אמא שלי לסופר, ותמיד הייתי מצליח לשכנע אותה להוסיף עוד כמה דברים שהיא בכלל לא ידעה שקיימים. פשוט ללכת למקום שיש בו הכל ביחד עם כרטיס האשראי הנייד שלך – אמא.

והיום, כמו בכל פעם שאני בחנות הזאת, העיניים שלי זורחות. כמו ילד בחנות צעצועים ענקית.

וכמובן שעוד ועוד דברים מתעופפים להם לעגלה, מחאות שקטות מצד האמא לא עוזרות.

בניגוד לפוסטים הקודמים אני אתחשב הפעם גם בצמחוניים וגם בשומרי הכשרות ולא אפרט מה נכנס לעגלה הזאת..אבל באמת דברים נהדרים ואפילו פלצניים כמו שאני אוהב.

זה נגמר ב-400 ₪. "בחיים לא יצאתי מפה עם מינוס 400" אמא שלי זורקת בדרך לאוטו, מה שאומר שהצלחתי לא רע

התוצאה המעשית: בימים הקרובים לא נזמין שום דבר מבחוץ ואני אבלה שעות נוספות במטבח. איזה כיף!