MrCellophane

חוזר הביתה אחרי עוד טיול שגרתי עם הכלב. שגרתי זה אומר שהוא חירבן ולא היה שם פקח שיוודא שאני אוסף את החרא שלו, אבל לא משנה.

כשאני מתקרב לבית אני רואה מול הבית שלידנו רכב חונה, אורות דלוקים. מרחוק אפשר לראות את הדמויות בפנים עוסקים בפעילות לשונית אינטנסיבית.

אני ממשיך ללכת ולא מייחס חשיבות, בסך הכל אני מפרגן לשכנה שלי. כשאני עובר על פני האוטו והאורות כבר לא מסנוורים אני נחרד לגלות את הזוועה. זאת אחותי, שם בפנים.

אחותי הקטנה (עוד מעט בת 20, אבל תמיד תהיה אחותי הקטנה) מתחרמנת בתוך האוטו כאילו אין מחר. היש זוועה גדולה מזו לאח גדול?

נאבקתי בהצלחה באינסטינקט לשלוף את הבחור מהאוטו ולשסות בו את הכלב (שלא היה עושה לו כלום, דרך אגב) ונכנסתי בשקט הביתה.

כעבור מס' דקות מואילה בטובה העלמה להיכנס הביתה. החלטתי לוותר על הסצנות, רק אמרתי שאני שמח בשבילה ושמגיע לה.

היתה בשוק. גם מזה שראיתי אותה, אבל בעיקר מהתגובה המאופקת.

חייכתי אליה. אם רק הייתי תופס את הבן זונה הזה...