MrCellophane

אל תסתכל לצדדים. הם יסתכלו עליך, יחפשו את המבט שלך, יבחנו את התגובות שלך. תסתכל קדימה ותתרכז במה שאתה רואה.

תתרכז במה שאתה רואה. תסתכל על החיילים, תזהה את האקורדים על הגיטרה, תן לעיניים לחוות. העיקר שלא תקשיב למילים.

אל תקשיב למילים. אל תחשוב על המשמעות שלהן ומה הרגשת כשכתבת אותן. אל תיתן למילים להפוך לתמונות. אתה חייב להישאר מנותק.

תהיה מנותק. מהאירוע, מהמעמד, מהמשמעות, ממה שיהיה אחר כך. הכי חשוב שהמוח שלך יהיה מרוקן ממחשבות.

תתרוקן ממחשבות.  הלב יאיים להתפוצץ מההתרגשות, והדמעות כבר תעמודנה שם, בזוית העין. אם תתחיל לחשוב, תתחיל לבכות.

אל תבכה. למרות שזה טבעי וכולם יגידו לך שזה בסדר. אם תבכה, סימן שלא עשית את כל מה שכתבת לעצמך פה עכשיו.

עברו 14 חודשים מאז הפוסט הזה. הנה זה מגיע.