חזרתי. היה מושלם, תודה. אני לא אכנס יותר מדי לפרטים כי זה תמיד נורא מעצבן לשמוע סיפורים של אנשים אחרים מביקור בחו"ל. הטיסה היתה טיסת לילה, מה שאומר שכל השעון שלי השתבש. לא מזמן קמתי.
מציץ ביומן – אלף כאבי ראש. כל מה שנדחה בגלל השבוע בחו"ל נדחס לשבוע הזה – בדיקות רפואיות, לימודים, סידורים, עבודה – יו ניים איט.
לא כתבתי על זה עדיין, אז הנה לכם – אני מתחיל לעבוד. אמנם בקטן, אבל אני מתחיל את הקריירה שלי החל מהשבוע הבא. משרד עורכי דין בת"א. בשלב זה עדיין נשאר בבית של אמא, מעבר ככל הנראה צפוי באזור פברואר-מרץ. לפחות בחצי השנה הראשונה (שזה במקביל עם הלימודים) זה יהיה רק פעמיים בשבוע. אבל מי מציין את העובדה הזו בקורות החיים?
בפוסט הזה הבטחתי, ברשעות ובציניות אופיינית, לעדכן כשאח שלי יישבר ויחזור לעשן. היו אנשים שאמרו שאני סתם סקפטי, שאני ציני וקטן-אמונה. אני תמיד טענתי שאני ריאליסט. אני נאלץ לבשר בצער שצדקתי. זה החזיק חודש. לפני הטיסה הוא ביקש שאקנה לו פאקטים בדיוטי-פרי. למרות המחאות, קניתי לו. הבית שוב מסריח.