MrCellophane

יש לי מבחן מחר, ואני במצב לא מי יודע מה.

לאחי יש בגרות במתמטיקה מחרתיים, ואם תשאלו אותי גם אלוהים חיים לא יצליח לעזור לו.

לכן חשבנו והגענו למסקנה שיש רק דבר אחד שאפשר לעשות כדי להציל את המצב - לשחק בפלייסטיישן. לפחות נשכיח לשעה קלה את מר גורלנו.

כדי להוסיף פלפל למשחק - המפסיד לוקח את הכלב. כן, זה לא תענוג גדול לקחת את הכלב, כפי שראיתם בפוסטים האחרונים.

אז שיחקנו. והפסדתי.

אז עכשיו גם יש לי מבחן מחר וגם אני צריך לקחת את הכלב.

לפחות מצאתי את הכפכף.

לפני כמה ימים אני בטיול עם הכלב. גשם זלעפות.

אני עם כפכפים (למי יש כוח לנעול נעליים) והכלב...נו....בלי.

מרחוק מגיע כלב אחר, בלי בעלים. אחרי כמה רחרוחים מתחילים מכות. אני לא ממש בקטע של קרב הוגן ומתערב לטובת הכלב שלי. אני נותן בעיטה לכלב השני שמעיפה את הכפכף שלי לקיבינימט. לא מפסיק. בעיטה שנייה. הפעם אני כבר רק עם הגרב הרטובה מהגשם. כמעט שברתי לעצמי את הרגל בתוך הצלעות שלו, ואז הוא הואיל בטובו לברוח.

אחרי יומיים, הכלב שלי בקושי דורך על הרגל שלו. הציפורן שלו כמעט כולה בחוץ והוא מדדה כמו גידם.

היום היה בביקור אצל הוטרינר. התייחסו לקליינט כאילו הוא בא למספרה - גזרו לו את הציפורן, שייפו לו אותה קצת שתהיה יפה יפה, ונתנו איזה צ'ופר בסוף.

ולסיום שאלה: מישהו ראה במקרה כפכף?

התפוצץ לו צינור ביוב בשכונה שלנו.

האמת היא שאני לא יודע אם הוא התפוצץ או הוצף או אלוהים יודע מה, מה שמשנה זה שהביוב הזה זורם לו ברחוב באין מפריע.

אמנם הריח לא משאיר מקום לספקות, אבל לוקח זמן עד שמבינים שזה זה. אני יוצא מהבית, הריח מכה לי בפנים. החלחלה על הפנים והמבט של "מה זה?!" לא נשארים הרבה זמן, כי ברחוב אפשר לראות מה שהיה פעם נייר טואלט בתוך זרם מים, שהוא לא בדיוק מי הגשמים.

אז היום בצהריים יצאתי עם הכלב לטיול, מוצא את עצמי מדלג בין חתיכות נייר הטואלט וחתיכות חרא (!), אגב תהייה האם הוא שייך לשכנה השמנה ממול או שמא לנער המתבגר מהבית שליד.

והכלב? מאושר.

תחשבו לעצמכם שכל העולם מריח לו עכשיו כמו חרא. גן עדן.

באיזשהו שלב לקחתי בטעות נשימה אחת מהאף.

אוטומטית יצא לי מהפה...."שיט"