MrCellophane

שבת בצהריים. באופן לא מפתיע אני מתעורר אחרון, כולם כבר למטה.

אמא קוראת עיתון, אחי ואחותי מול הטלוויזיה וניכר שלא התעוררו לפני זמן רב מדי.

הכלב מקבל אותי בכשכושי זנב. פעם הוא היה קופץ ומתלהב, אבל בגילו המופלג זה כנראה יותר מדי והוא פוטר את עצמו בכשכושים. דרך הזכוכית של הדלת אפשר לראות את החתולה בחוץ מחכה למנה היומית.

ככה זה אצלנו – הכלב בבית והחתולה בחוץ. לפעמים מכניסים את החתולה ומשחקים איתה קצת בבית ואז שבים וזורקים אותה החוצה. "החייעס", כפי שאמא שלי מכנה אותם, לא ממש מרוצים מהסידור, ומכיוון שהחתולה יותר חכמה מהכלב היא לפעמים מצליחה מבחוץ לפתוח את הדלת ואז היא נכנסת פנימה והכלב יוצא החוצה.

היום היא שוב קיבלה הזדמנות – אחותי יצאה החוצה ולא סגרה את הדלת עד הסוף. בלי לחכות יותר מדי זמן היא דוחפת את הדלת ומתפלחת הביתה. אני ואחי רואים אותה ולא טורחים להוציא אותה חזרה החוצה.

אלא שהפעם החתולה התעלתה על עצמה. בלי להתבלבל היא רצה ישר לקערת האוכל של הכלב ומתחילה בזלילה. לרגע חששנו שהכלב יתנפל עליה ויקרע לה את הצורה, אבל הוא נשאר לשכב, מבטו נוגה ואדיש. אחי מסתכל עליו בבוז. "חתול לוקח לך את האוכל" הוא מטיח בו. החתולה בזמן הזה כבר סיימה את ענייניה וברחה אל מתחת לספה. הכלב סוף סוף מתעורר מהאדישות והולך לקערה להערכת נזקים.

הקערה כמובן ריקה. הכלב הופך אותה ועושה רעש כדי שגם אנחנו נשים לב שהיא ריקה. "שהחתולה תשים לך אוכל", אחי ממשיך במסכת ההשפלות.

אמא פונה אלי. "אולי תשים לו משהו לאכול?" – "עוד מעט, כשתיגמר התוכנית".

"מה אתה בכלל רואה טלוויזיה, אתה לא צריך ללמוד?"..אני דווקא צריך. אבל למי יש כוח ללמוד בשבת בצהריים ובמיוחד כשמקביל מתחיל הכדורגל.

"הנה, אני עולה ללמוד" אני פוטר את אמא ועולה לחדר לכתוב על יום שבת בצהריים.

בעקבות האירועים המסעירים אתמול יצא לי לצפות לא מעט בטלוויזיה, וכתוצאה מכך – גם בלא מעט פרסומות. במהלך הצפייה ובעודי לובש מבט מהורהר לא יכולתי שלא לתהות:

• האם במדינה שלנו מישהו היה מוכן לסבול תאונת שרשרת בשביל להציל גור חתולים ג'ינג'י?

• האם כדאי לגנוב מילקי מאנשים אחרים כאשר אפשר לקנות אותו ב-2.50 ₪?

• מה חשב לעצמו הבחור מהפרסומת של לובה כשהעדיף גפילטע פיש על מצות?

• אם הפרה מה"שוקולד פרה" תמיד איתך, למה היא לא ממליצה על נוטלה?

• למה שמישהו יאמין לטקסטים הנבובים שמקריאה ג. יפית?

• האם באמת קיימים אנשים שהכיתוב "המציג אינו בטהובן" עורר בהם תדהמה?

• האם הבחור מהפרסומת של קרסט ש"פשוט לא יודע מה זה חורים" הוא בתול?

זהו. רק רציתי לשתף אתכם.

יום שישי היה די מעניין. זה התחיל בטלפון מגלית עוד בשעות הצהריים, מה שביטל מיידית את הכדורגל שתוכנן להמשך הערב.

כך יצא שבמקום לשחק כדורגל ולחזור לערב משמים עם דיני הראיות, מצאתי את עצמי עם ערב משודרג פלוס – אספתי את גלית והלכנו להופעה, המשכנו לים למזמוזים קלים וכצפוי סיימנו את הערב (או את הלילה) אצלה במיטה.

בשעה 7 בבוקר אספתי את עצמי ונסעתי הביתה אחרי שדחיתי את הבקשות/תחנונים/דרישות של גלית שאני אשאר לישון אצלה ואסע רק אח"כ.

עכשיו, אחרי יומיים, אפשר כבר להעריך את הנזק שבערב הזה. אני מתכוון לכך שבמהלך היומיים, או יותר נכון יום וחצי, גלית התקשרה אלי 5 (!) פעמים ושלחה 6 הודעות SMS. זה מוגזם נכון? תגידו לי שזה לא רק אני. בינתיים אני עוד איכשהו משתף פעולה..אף פעם לא הייתי מבחורי ה-"דפוק וזרוק" הקלאסיים, אבל ככה זה לא יכול להימשך.

בינתיים יש מועדי ב' בפתח וזה מתקבל אצלה בהבנה (תודה באמת), אבל אני מקווה שלא נגיע לשיחת "יחסינו לאן" שתהרוס את מה שיש עכשיו.

זה העדכון שלי להפעם...כמעט 6 ימים לא כתבתי וזה המון. קורה.