החבר הכי טוב שלי גר עם כלב וכלבה.
את הכלבה (= החברה שלו) הוא מצא באוניברסיטה לפני שנתיים בערך, ואת הכלב הם אימצו במשותף כי הכלבה רצתה והבטיחה לטפל בו, הבטחה שבסופו של יום לא מומשה, ומכאן התוצאה הטראגית שחברי הטוב מטפל בכלב ובכלבה גם יחד.
בראשית גרה הכלבה עם הוריה, ולכן חברי, שגר בדירה משלו, הלין את הכלב אצלו.
גם כשהגיעה הכלבה לבקר, סירבה ליטול חלק במטלות גידול הכלב (טיולים, האכלה, נסיעות לוטרינר) מטעמי אגואיזם, כדרכה מימים ימימה.
לפני זמן לא רב, נכנע חברי להפצרותיה, שלא לומר - לנביחותיה - של הכלבה, ועבר להתגורר עמה בדירה חדשה.
הכלבה, וזאת אומר על דרך המשל, נהגה בכל ענייני המעבר כפי שמצופה מכלבה - הלכה לישון והשאירה לחברי את הטיפול בהובלות, בתיקונים, מו"מ עם בעל הדירה וכו'.
וכך, בעת שציר חייו של חברי נע בין שתי עבודות (בעוד הכלבה עובדת במשרה חלקית), נוספה לו עבודה שלישית. הכלבה סירבה במופגן ליטול כל חלק במאמץ המשותף לכאורה, וכל תפיקה במהלך המעבר היה להתאונן ולהתלונן על כך שהדברים לא נעשים מהר מספיק, ולדעתה - באופן מכוון.
בסופו של דבר העניין בא על מקומו, והשלושה - חברי, הכלבה והכלב, נכנסו לגור בדירה.
הכלבה חיש מהר השתלטה על ערוצי הטלוויזיה בהם חפצה נפשה, הפעילה את הרדיו על התחנה החביבה עליה, והענישה בנשק הנשי האולטימטיבי - הפרצופים - כל אימת שהיה נסיון קל שבקלים להעביר תחנה או ערוץ.
וכך התנהלו הדברים, עד אשר חברי החליט יום אחד, להצמיח אשכים.
בהפגנתיות הוא פתח את המחשב והחל משחק במשחק כדורגל הידוע פיפ"א 2008.
הכלבה, שכנראה התרגזה למראה החיוך על פניו של חברי, דרשה ממנה לחדול מעיסוקיו הריקניים ולעשות משהו מועיל עם עצמו הקשור בענייני הבית.
חברי בעל ניצני האשכים סירב.
מהר מאוד חברי הבין שאומנם את המשחק במחשב הוא ניצח בתוצאה 3:0, אך במגרש האמיתי הוא על סף תבוסה.
הכלבה החלה לנהום, לעשות פרצופים ולאיים בכל מיני איומים על פרידה (שכל בר דעת יבחין בנקל שאיומים אלו - לאו איומים הם).
הכלב גם הוא סבל מחוסר היציבות המאפיין את הכלבה, שמעלה בתפקידה לדאוג לרווחתו בזמן שחברי עובד ומתפרנס.
מוזר הוא שדווקא הכלב, שאמון על התראה מפני סכנה אורבת, כשל בזיהוי הסכנה האמיתית והגדולה ביותר - הכלבה.
בצר לו, שפך את ליבו בפניי ושעה לעצתי.
את דעתי, שהיתה ברורה עוד קודם לכן, הוא שמע שוב.
הכלבה אולי חושבת שיש לה חסינות, אבל היא מועמדת רצינית להדחה.
ואני כולי תקווה שבקרוב - חברי יאמר את דברו.