MrCellophane

"המקום הזה מפוצץ בכוסיות", הוא אומר לי ואני מסתכל מסביב.

אין שם אף אחת שיותר יפה מהחברה שלי.

מתחיל את היום עם ה"בוקר טוב" ממנה ומסיים עם ה"לילה טוב" שלה.

כל דבר שקורה לי - היא הראשונה לדעת. החברה הכי טובה שלי.

בדיוק מה שהיה חסר לי.

ועכשיו אני שוב מתגעגע.

תפסה אותי חזק

היא מזיזה את התחת מצד לצד, בתנועות קצובות.

מרוכזת, מפוקסת, יודעת בדיוק מה היא רוצה.

זה כל כך מסקרן שקשה שלא להסתכל עליה...ומצד שני, אי אפשר רק לעמוד מהצד ולהסתכל.

היא ממשיכה בתנועותיה, מתקדמת אט אט.

אני מביט לרגע הצידה, רואה שאני לא היחיד שמסתכל עליה.

הבחור שנמצא כמה מטרים ממני נראה גם הוא מהופנט.

אני לא יכול לעמוד בצד ולהסתכל יותר.

בתנועה מהירה אני רוקע ברגלי, היוצרת קול רעש עם מגעה בקרקע.

הוצאתי אותה מהריכוז.

החתולה נדרכת ומסתכלת עלי.

הציפור עליה היתה מתנפלת בוודאי בעוד מספר שניות מתעופפת בבהלה.

הצלתי ציפור.

תדעו שלא חלמתם.

היום אני נוסע לי לתומי בנתיבי איילון. ליד מחלף השלום תנועה מהירה לוכדת את מבטי.

משהו נכנס שם אל בין השיחים שבצד הדרך.

אני מסתכל ולא מאמין - תרנגולת.

עכשיו השאלה מה עדיף - לברוח מהמשאית שמובילה את התרנגולות בכלובים למפעלי "זוגלובק", או להידרס ע"י משאית כזאת או אחרת.

בכל מקרה, בדיוק עבר שם איזה פועל עם מגרפה כמה מטרים ממנה, אבל אני כבר לעולם לא אדע מה הוא עשה איתה.