ה ע י צ ו ב ב ש י פ ו צ י ם !

היה פשוט וואו. אין דרך להגדיר במילים. ואני לא מדברת רק על הערב עצמו, אלא בכלל על כל השנה הארוכה הזאת שעבדנו בה על הסרט שלנו ("הניצחון של הרמן", להזכירכם). בכלל, השנתיים האלה פשוט ט-ס-ו. אני זוכרת את עצמי בכיתה י', כאילו זה היה אתמול, אומרת לעצמי בלב "וואי, עמית הזה נראה חמוד, בטח ממש כיף ללמוד אצלו". איזה אינסטינקטים טובים יש לי אה?

ביום רביעי, היום של ערב המגמה, היה אחד הימים הכי קצרים בחיים שלי. כמו בכל יום רגיל בחודשיים האחרונים הגעתי לבית ספר בבוקר כדי לעשות דברים שקשורים לקולנוע. בהתחלה אני ועוד מישהי מהמגמה (אור) עברנו בכיתות י"א, שהיו היחידים בבית ספר, ואמרנו להם שכדאי להם לבוא לראות את הסרטים כי יהיה אוכל (מה לעשות, אוכל יותר מוכר אפילו מסקס בימינו). אחר כך ישבתי בסיפריה לכתוב את ההנחיה (שיצאה גרועה ביותר, אבל זה לא באשמתי. את מה שבאמת כתבתי גנזו לי בטענה ש"אנשים לא רוצים שיצחיקו אותם"). אחר כך נסעתי לקניון כדי לקנות מתנות לשחקנים שלי וכיבוד לערב, ואיכשהו כבר נהייה 16:00. במהלך החודש האחרון אני חושבת בקדחנות מה לקנות לעמית, המורה שלי, עם תקציב של 250 שקל בערך שאספתי מכל המגמה. אני חייבת להגיד שאין דבר קשה מלקנות מתנה לבן. פשוט אין מה לקנות לבנים. לבנות קונים חולצה או תכשיט או איפור או איזה סבון וזהו, אבל בנים? וואי אין דברים כאלה. בקיצור, פתאום ב18:00 צץ לי רעיון מה לקנות לו, אז טסתי לקניון והדפסתי לו חולצה עם איזו בדיחה של המגמה וקניתי גם שני דיסקים של פס קול (הוא אוסף). רצתי הביתה, התארגנתי בטירוף, קניתי בדרך פרחים לעמית ולמורה שלי לשעבר, חוה, והגעתי באיחור - 19:30, כשהייתי צריכה להגיע ב19:00. לערב באו מלא חברים עם פרחים מדהימים, תודה לכולכם!!! באו גם המשפחה שלי, אבל בגדול האודיטוריום לא היה מלא לחלוטין בגלל היורו, האירוע של גשר המיתרים, שתי הבגרויות שהיו יום אחרי ועוד ועוד. אבל לא נורא. הסרטים היו ממש מקסימים (ראיתי רק שלושה מהם לפני הערב), אבל עזבו את זה.

מה שמשנה זה מה שקרה אחר כך.

אז אחרי האירוע החביב למדי הזה, הלכנו כל המגמה לעיר. חדי העין שביניכם בטח שמו לב שלא כתבתי שאכלתי במהלך היום, כי באמת לא אכלתי. כשהגענו לשם שודר המשחק של גרמניה-טורקיה אז זרמתי והחלטתי להזמין חצי בירה למרות שהייתי עם אוטו (חצי בירה כבר מזמן לא עושה לי כלום..). אבל! זאת היתה טעות, בגלל ששכאמור לא אכלתי כל היום, ומה שקרה זה שהשתכרתי בטירוף כמו איזו ילדה קטנה. אחר כך הוספתי עוד חצי בירה, הבנתי שגם עמית המורה שלי הגיע באיזה 1 או משהו כזה (איזה גבר אה? תקנאו חח), מסתבר שהוא היה איזה שעה ואני זכרתי שהוא היה אולי 2 דקות... יום אחר כך גם גיליתי באדיבותה של מאיה שלא נמנעתי משלל פאדיחות מולו (הן שמורות במערכת), אבל מה שגרם לי להרגיש יותר טוב זה שעם איך ששולי הביכה את עצמה, הפאדיחות שלי מתגמדות מאד. בסוף נטע נהגה באוטו שלי ושמה אותי בבית חחחחח..

בקיצור - אם שותים לא לוקחים את האוטו!!!

אבל היה ממש כיף.

תמונות יש בפייסבוק, גל העלתה 4 חלקים!!! גם לי יש תמונות אבל זה ידחה בנתיים בגלל בעיות USB...

אתמול גלי ומעיין חגגו יומולדת 18 בצור הדסה. היה ממש נחמד, הרבה יותר טוב משנה שעברה!!! עומר ועינת הכינו מתבלים חחח וכמו איזה ילדה מוכה שוב שתיתי ואז התחיל וויכוח - האם שתיה זה פוזה? חחחחח טוב עזבו.

בקיצר היה ממש כיף.

אחר כך ישנתי אצל רחל (וישנתי ממש טוב שזה מה זה נדיר אצלי בצור הדסה..) והיום בבוקר נסענו לירושלים - רחל לחזרות למסיבת סיום (חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח) ואני הישר למיטה היפה שלי. כשהתעוררתי בסביבות 13:00 כרגיל הדבר הראשון שעשיתי, כמו שאני תמיד עושה כשאני מתעוררת, זה להסתכל על הפלאפון כדי לראות מה השעה, וחיכה לי סמס ממש ממש חמוד שעשה לי את כל היום:) אפשר להגיד שגם די ציפיתי לזה והופתעתי שזה באמת קרה. וגם זה שמור במערכת. 

לפני חצי שעה בערך סיימתי לשטוף את האוטו, תאמינו לי, זאת עבודה ממש קשה. חשבתי שזה קל, אבל ממש חייבים לשפשף חזק כדי שכל האבק המגעיל ירד. כל ילדי העולם צריכים להגיש תביעה יצוגית נגד ההורים שלהם על הסנג'ור של "לך תשטוף תאוטו ואני אתן לך 20 שקל". ממש עושק.

והפתעה:

תמונות של כל הפרחים שהביאו לי (תעבירו על העכבר מעל התמונה כדי לראות מי הביא אותם. חחח):

גם ההורים שלי הביאו לי זר, אבל אני לא ממש מצאתי אותו. בכל מקרה, היו שם וורדים יפים לאללה:)

שתהייה לכולם שבת שלום!

עמית

3>