מעצבן כשזה קורה כי לבנאדם ממולך פשוט לא אכפת.
והכי מעצבן אולי כי דווקא כן אכפת.
מעצבן כשזה קורה מול הפרצוף שלך.
והכי מעצבן כשזה קורה בסתר.
מעצבן כי את לא מבינה כמה שינאת חינם יכולה להכיל בנאדם אחד.
והכי מעצבן כי את לא מבינה למה הוא מחשיב אותך כאוויר.
מעצבן כשכל החברים מנסים לגבות אותך ולהגיד שהוא סתם טמבל ולא שווה אותך.
והכי מעצבן שאת יודעת וגם הם יודעים שהמצב ממש לא כזה.
מעצבן כשאת שונאת אותו.
והכי מעצבן כשאת גם אוהבת אותו.
(אני רוצה להבהיר, אני לא אימו.)
אוף, אני לא מבינה מה יש בו שכל כך תפס אותי... הוא פשוט שיחק בי, וכל מי שקרוב אלי יודע את זה בברור... פתאום הוא החליט שהוא איזה כלי, דוגרי מה יש בו? עד לפני שנה הוא היה הילד הכי אפס בארץ... אני פשוט לא מבינה איך נפלתי בצורה כזאת... ועוד עליו! ואחר כך לעשות דברים מול הפרצוף שלי?! הלוואי שהייתי יודעת למה.... אם רק הייתי יודעת למה הייתי משתחררת מההרגשה הגועלית והחונקת הזאת. אין לי איתו קשר, אני לא מדברת איתו, לא מסתכלת עליו (בכאילו). הוא בטענה שבכלל אין ביננו כלום (נגיד), אז אם הוא לא מרגיש כלום למה לעשות לי דברים כאלה??? הוא עד כדי כך שונא אותי??? אני מנסה להכנס לראש שלו ולחשוב מה לעזאזל הוא חושב לעצמו. צריך ממש להיות זבל של בנאדם כדי לעשות דבר כזה למישהו.. בסך הכל הייתי הכי נחמדה אליו בעולם, אז מה הוא חושב, שהוא יוצא גבר מההתנהגות הזאת? התעלמות במילים אבל במעשים אין שום התעלמות, לא מהצד שלי ולא מהצד שלו... אז למה כל המשחקים האלה? אני לא בנאדם של משחקים וחבל שהוא לא מבין את זה.... בכל אופן אני לא יודעת כבר מה לעשות עם עצמי........