לשם ובחזרה

רפוזנל מתה. היא התאבדה אתמול, ההלוויה כבר התקיימה. שום דבר לא יעזור לה.

רק לפני שבוע וחצי נפגשנו ביוטבתה בקניון עזריאלי. היא היתה בשביתת רעב, שתתה תה צמחים בלי סוכר, ודיברה על תכניות לעתיד, על בלוג עצמאי שישנה את העולם. בלוג שיפנה לקהל רחב , לא רק למשוכנעים, גם לאנשים נטולי מודעות חברתית. היא חשבה שבלוג כזה יצליח להזיז משהו בנושאים שהיו חשובים לה. ניסיתי לשכנע אותה להפסיק את שביתת הרעב, אבל היא היתה נחושה ללכת עם זה עד הסוף, עד שיפתחו לה מחדש את הבלוג שנסגר. אני יודעת שסיפור ההטרדה המינית שהיא דיווחה עליו בבלוג היה אמיתי, היא סיפרה לי עליו הרבה לפני שבכלל חשבה להתלונן. אני יודעת שהסיפור עם הבלוגר, שבגללו נסגר הבלוג שלה, גם הוא היה אמיתי. היא התלבטה רבות לפני שהחליטה לכתוב עליו בבלוג, והחליטה לפתוח אותו רק בפני מספר מצומצם של בלוגרים. למרות זאת, הסיפור דלף וגרם לסגירת הבלוג. היא הרגישה נבגדת, הרגישה שגם האנשים בהם נתנה אמון הפנו לה את הגב.

כשאמרה שאם שביתת הרעב לא תצליח, הברירה היחידה שלה היא מוות, חשבתי שהיא מדברת בלהט הרגע, לא האמנתי שהיא באמת תממש את זה. אולי אם הייתי לוקחת אותה יותר ברצינות, הייתי יכולה לעזור לה, להרחיק אותה מהמקום שבו היא נמצאת עכשיו.

אני יודעת שהדעות עליה היו חלוקות, אבל בתקופה שבה הייתי אתה בקשר על גבי דף התגובות בבלוג שלה, בחילופי מיילים ובשיחות טלפון, אני יודעת שמעולם לא הכרתי אדם אמיץ כמוה. היא התמודדה עם עיוורון, חרשות, התעללות, אוסידי ופגיעה נפשית. היה בה שילוב של אינטליגנציה עם אמפולסיביות שעליה הצטערה לא פעם. אולי לפעמים היתה בוטה, אבל הכנות וחוש הצדק שלה היו אמיתיים לגמרי וחדרו למקומות כואבים. היא היתה פגיעה ורגישה, אבל גם ניסתה להלחם בכל החזיתות, מלחמות שגם חזקים ממנה לא ניצחו בהן. היא באמת רצתה לתקן את העולם, להפוך אותו למקום סובלני יותר, מקום שבו חולי נפש הם לא מצורעים, שבו נכים כמוה מתקבלים כפי שהם ולא בזלזול, מקום שבו בני אדם נותנים ומקבלים אהבה בזכות מי שהם.

בצד שמאל, ברשימות, יש עדיין לינק לבלוג בו סיפרה על שביתת הרעב שלה, אבל עכשיו הוא כבר לא מוביל לשום מקום.

יהי זכרה ברוך

להדלקת נר זיכרון לזיכרה

לכתבה מתוך מעריב על פרשת הפסיכולוג (אצל תראזימכוס):

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=20748&blogcode=4214824

לבלוג הנצחה:

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=261609&blogcode=4224112

אבל ברשת:

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=37159&blogcode=4198299

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=219905&blogcode=4195472

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=150892&blogcode=4194639

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=110564&blogcode=4195060

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=179787&blogcode=4194713

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=1952&blogcode=4194398

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=209763&blogcode=4193720

http://www.notes.co.il/hanan/20154.asp

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=80946&blogcode=4194243

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=216363&blogcode=4194864

http://israblog.co.il/tblogread.asp?blog=124024&blogcode=4195208

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=21865&blogcode=4195103

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=206863&blogcode=4194561

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=232943&blogcode=4195420

הבלוג הזה סגור לתגובות בשל החשש שמא חילוקי הדעות עליה יגיעו גם לדף התגובות הנוכחי, כפי שהגיעו גם לבלוגים אחרים.

תנו להתאבל בשקט.