לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

לשם ובחזרה


כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2007

ליפול ברשת רב שכבתית


 

היום אני כבר בדרך כלל מזהה. זה מתחיל בשיחת טלפון עם מכרה ששמה כבר היטשטש בזכרוני אבל עדיין מהדהד מוכר. היי שרהל'ה, צוהל קולה של המכרה, מה שלומך? אני עונה את הסטנדרט המקובל (ברוך השם, הכל בסדר. יופי ומה אצלך?) והיא מחזירה באותו הפורמט ומזמינה אותי בהתרגשות לבקר אותה כי מזמן לא התראינו והגיע הזמן להפגש ובכלל, במקרה לגמרי יש אצלה בבית איזו הרצאה מדהימה עם כמה אנשים מקסימים, ויהיה כיבוד ואפילו מחלקים שם כל מיני דוגמיות וכאלה.

עוד אחת מהרשת, כזאת שחורשת את ספר הטלפונים מימי התיכון כדי לגייס את הפרייארים הבאים בתור שירכשו חבילות מוצרים וינסו למכור אותם, ולגייס עוד שיקנו גם הם ויגייסו הלאה. שיווק רב שכבתי, נדמה לי שקוראים לזה.

 

חשבתי על זה אחרי שאתמול ניגשה אלי שכנה, מאלה שמחליפות איתי שלום שלום מדי פעם. היא התבוננה בי בשעה שרדפתי ברחוב אחרי הכלבות בנסיון מיוזע להחזיר אותן הביתה לפני שלוכד הכלבים יגיע אליהן. כשסגרתי סוף סוף את השער היא חייכה אלי, החליפה כמה מילים והזמינה אותי לכוס קפה. שם הציעה לי לרכוש חבילה של מוצרי קוסמטיקה. התפתלתי במבוכה בנסיון להסביר לה שאת זה אני עושה פעם בשנה, ואני לא מכירה את המוצרים ואני בכלל לא צריכה. בתגובה היא הוציאה טישיו והתחילה לנגב דמעות. אל תשאלי, היא אמרה לי, אני מנסה לעזור לבת שלי שהסתבכה. זאת השתחררה מהצבא לפני שנה ומשהו, ראתה מודעה שהבטיחה פתיחת עסק עם רווחים מהירים ואז נשאבה לתוך תהליך, שבסופו העבירה לחברה את הפיקדון הצבאי שלה ולקחה הלוואה מהבנק, סך הכל קרוב לעשרים אלף שקלים. לא יודעת איך זה קרה, אמרה השכנה. הילדה בדרך כלל שקולה, לא מתפתה בקלות, אבל אחרי שהלכה לאיזה כנס שלהם, היא חזרה עם ברק זר בעיניים, כזה של כסף קל. הם הבטיחו שאי אפשר להפסיד מזה, אין לי מושג מה אמרו לה שם עוד, אבל בהתחלה רק סיפרו שיש שעתיים-שלוש שעות עבודה ביום והיא קפצה על זה בשמחה, חשבה שתוכל ללמוד וגם לעבוד בשעות שנוחות לה. אחר כך הסתבר שצריך גם להשקיע כסף. ומה שהכי גרוע, כדי להרוויח, היא צריכה לגייס עוד חברות שלה שישקיעו גם הן. עכשיו היא בדיכאון, ואין לה מושג מאיפה תיקח את הכסף להחזיר את ההלוואה. אחרי בקשות ותחינות החברה מוכנה לקנות חזרה חלק מהמוצרים בניכוי של עשרה אחוזים ודמי המשלוח, שזה אומר לזרוק 2000 שקלים. תראי- היא פתחה ארון בסלון – עשרות חבילות, מה נעשה עם כל השאר?

 

לא יודעת איך הם עושים את זה, אבל כמעט כל החברות שלי התגלגלו בשלב זה או אחר לאחת מחברות השיווק הרשתי. מוצרי קוסמטיקה, בריאות, דיאטה, מגנטים, טלפונים אינטרנטיים - כולם בנויים על אותה השיטה. לא כל כך חשוב המוצר, אלא לגייס עוד אנשים שישקיעו גם הם כסף. אף אחת מהן לא הצליחה לעשות מזה עסק או להרוויח כסף. אני דווקא מכירה אחד שכן, כלומר לא מכירה אישית, למזלי, אלא הוא השכן של חברה שלי שהתפתתה גם היא להכנס לעניין. השכן הזה עושה הרבה כסף, אין מכר או מיודע שלא עבר אצלו  הרצאה נלהבת. אין לו גם בעיה לדפוק בדלתות של בתים ולהזמין אנשים למפגש אצלו בבית, מבטיח שיקבלו מוצר בחינם. אז כסף יש לו מזה, אבל חברים כבר מזמן לא. כולם מתחמקים ממנו, עוברים לצד השני של המדרכה כשדמותו מופיעה מרחוק, מסננים אותו בסלולרי. הוא לא מסתפק בקנייה אחת, אלא לוחץ לקנות גם את ה"ליין החדש" ומצליח לגייס עוד ועוד מפיצים שמאפסנים אחר כך חבילות מוצרים בארונות שלהם. אשתו באה לבכות על כתפיה של החברה שלי. אין להם יותר אפשרות לארח או להתארח אצל חברים. כולם יודעים שכשהוא בסביבה, המפגש החברתי הופך למיצג שיווקי. אפילו המשפחה כבר מתחמקת מהם. מזמינים אותם רק לארועים הכרחיים, וגם אז נמנעים מלשבת איתם אל אותו השולחן. כמו מצורעים, אומרת אשתו. מה שכן, הם קנו בריכה לחצר ויש להם כסף לנסוע לחו"ל פעמיים-שלוש בשנה. חילופין הוגנים?

 

 

יש משהו מעיק בשיטת השיווק הזאת. כשאני הולכת לחנות או מסכימה שסוכן מכירות ייכנס אלי הביתה (עשיתי את זה רק פעם אחת, וגם זה היה יותר מדי), אני יודעת למה לצפות. יש הסכם לא כתוב בינינו: הוא מנסה למכור, אני קונה או שלא. יש לי את הבחירה להחליט אם התקשורת הזאת מתאימה לי. בשיטת השיווק הרשתי כל מגע חברתי הוא גם הזדמנות שיווקית. אמא של חברה של הבת שלי מהכיתה מזמינה אותי במאור פנים לקפה ועוגה בזמן שהילדות משחקות, ובאותה הזדמנות מנסה לשכנע אותי לרכוש ממתיק מופלא שלא רק מוסיף ארומה לקפה, אלא גם מרפא תחלואים ומוחק קמטים. לא נכנסתי אליה כדי שתנסה להיפטר מהמלאי שיושב אצלה בארון (מדף שלם גדוש במוצרים), אלא מסיבות חברתיות. אין לי עניין שקולגה לעבודה תשלוף פתאום בקבוקון ותתחיל לשבח את תכונותיו הרפואיות, לא בשביל זה אני נפגשת איתה בעבודה. אני מרגישה מנוצלת ומרומה. מוציא לי את החשק להפגש שוב עם האנשים האלה, וכמו השכנים של הסוכן המצליח, גם אני חוצה את הכביש לצד השני כשאחד מהם עובר ברחוב.

 

עכשיו גם השכנה, שלושה בתים משמאל. צריך להזהר בדרך למכולת, כל שלום מנומס יכול לגרור אותי שוב לסיטואציה שיווקית מעוררת רחמים.

 

 

נכתב על ידי , 19/7/2007 11:24  
2662 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של BennyVindy ב-15/6/2017 01:29



52,972
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , עבודה , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשרהלה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שרהלה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)