ואני אומרת מראש:

אל תנסו למצוא קשר בין חלקי הפוסט.

עד כמה שאפשר להגדיר ככה את יום הזיכרון ליצחק רבין,

אתמול היה ערב נפלא.

באמת.

ואם כבר, בערך באותו הקשר,

כ"כ התגעגעתי לי"בניקים.

ואם שיר אמרה שאפילו היא התגעגעה לאבגר,

אז היי, לי בכלל מותר P:

פתאום יש אנשים בחורשה,

ושעות במסנג'ר עם אבגר,

והחוויות הביזאריות האלה מפולין.

ושוב, אפשר להגיד שבאותו נושא,

"הכי מוזר, שלא ידעתי מה ארצה

אם אפגוש קוסם שיודע לעשות הכל

בתוך רכבת מלאה באנשים

שאף אחד לא יצליח לעצור."

רק שבמקרה הזה אני יודעת בדיוק מה ארצה,

ובמקרה הזה, כנראה שבאמת צריך קוסם.

או שאני בכלל אמורה להגיד תודה

שהוא גורם לי להפסיק לחשוב על גל וזהו?

וקישור אחרון,

"לא, אל תעשי לו סצנה,

לא, זה לא כדאי.

אם זה גמור תאמרי לבחור

אמרת שדי, אז יאללה ביי."

נשבר לי לתת כ"כ הרבה התייחסות לסיפור הזה.

יודעים מה, כנראה שבכל זאת יש קשר בין החלקים,

רותם.

הא כן,

ב15.11, סוףסוף, הופעה של אביתר בנאי.

ותודה לנעמה.

את האמת, הייתי בטוחה שייקח לזה המון זמן להמחק,

אבל אני באמת מאמינה שזה הגיע,

למרות הכל.

{ואם אתם רוצים לדעת, לכו לפריט מספר 36 ברשימת נבר/סאמדיי.}