זה הדבר הכי מצחיק בעולם.

יותם: "רותם! פתחתי שוקס!"

אני: "יותם, זה מסוג האינפורמציה שאתה תשאיר לעצמך בפעם הבאה."

יותם: "למה? את תצחקי עליי עכשיו?"

אני: "לא. ממש לא."

מסתבר שבאמת לא חינכתי אותו כמו שצריך,

הוא אפילו לא התחיל להבין שהייתי צינית.

אז כן, נכנסתי לשוקס שלו,

(וזה לא נקרא לחטט, הוא פחות או יותר שלח אותי לשם עם ההצהרה הזאת שלו.)

ואולי בעצם לא הייתי אמורה להראות את זה לאמא, אבל היא הייתה די משועשעת. בעיקר מהממצא הראשון.

ואלו הממצאים שמצאתי שם:

שימו לב לסעיפים 5, 6, 7, 9.

כן, שימו לב למסומן באדום.

מממ.

איך אומרים אצלנו?

מנסה להיות מגניב, לא הולך לו.

אפילו הכינוי שלו זה 'יותם, פשוט יותם'.

לפחות בחינוך של נועם אני מצליחה עד עכשיו,

רותם.

ואני הולכת ללמוד למבחן במתמטיקה.

הא כן,

אני צריכה להגיש את הפרויקט באומנות ב3 בפברואר.

לא כיף.

פוסט קצת יותר ענייני וסיכום שנה (החל מחודש פברואר, ראה עריכה בפוסט הקודם. ><) יבוא כנראה מאוחר יותר.