מה נהיה?

התקופה המגעילה עברה חד וחלק,

חוזרים לאופטימיות ולמצברוח הטוב.

אני לא אגיד שלא היה קשה,

ושלא קשה עכשיו,

אבל גם את זה נעבור.

הפעם,

ועוד הרבה פעמים אחרות.

שבוע הבא שני מבחנים אחרונים,

אח"כ פסח ומתחילים עם מתכונות ובגרויות.

ולמרות שהשבועיים הקרובים ממש עמוסים,

נראה לי שהצלחתי לעשות קצת סדר.

(יומן זה דבר גאוני. בחיי.)

כשחזרתי היום הבייתה אבא ישב על המחשב,

חיפש משהו בגוגל.

כשהוא שם לב שנכנסתי לחדר הוא ניסה לסגור את החלון,

אבל לפני שהוא הספיק שמתי לב ל"Hockey School" בשורת החיפוש.

פתאום קלטתי שאולי באמת יש מצב

שהוא באמת ייסע לקנדה ל4 שנים הקרובות,

וילמד שם, ויגדל שם, ויתבגר שם, וישתנה שם,

ואני בקושי אראה אותו.

ורק מהמחשבה על זה עכשיו עולות לי דמעות.

כי עם כל השטויות האלו בין אחים,

הוא בכל זאת האח הקטן שלי.

האמת שאין לי יותר מידי מה להוסיף,

נראה לי שאני מתחילה למצוא את המקום שלי.

ממ, בולשיט. (?)

איי לאב יו טרמינל?

רותם.

(ווהו, לונדון בחופש הגדול!)

עריכה:

[04.04, 16:50]

כוסעמק, טוב?

שיגיע כבר החופש הגדול:

שבת, 5.4 - בוקר נוסעים לראות את הבנדוד החדש, עבודה בערב. בין לבין ללמוד לעיצוב.

ראשון, 6.4 - מבחן ביסודות העיצוב.

שני, 7.4 - פסיכולוגית אחרי ביתספר ומיד אח"כ עבודה.

שלישי, 8.4 - ללמוד למבחן במתמטיקה.

רביעי, 9.4 - מבחן במתמטיקה, עבודה אחה"צ.

חמישי, 10.4 - סדרנות.

שישי, 11.4 - השלמות בביתספר, 5 שעות מתמטיקה. (אבל אלוהים יודע למה, אני באופן אישי מתלהבת. ><)

שבת, 12.4 - עבודה בערב.

ראשון, 13.4 - השלמות בביתספר, 3 שעות עיצוב. (מיותרמיותרמיותר.)

שני, 14.4 - השלמות בביתספר, 4 שעות אומנות, בערב התנדבות ב'לתת'.

שלישי, 15.4 - סיור מגמה בעין-הוד, בערב התנדבות ב'לתת'.

רביעי, 16.4 - תלאביב עם דובדביפעהעדי.

שישי, 18.4 - התנדבות בבוקר ב'לתת'.

שבת-שבת, 19-26.4 - חופש, סוףסוף.

אח"כ כבר מתכונות, בגרויות ובלאגנים אחרים.

אני כבר עמוקעמוק בפנים.

וזה לא טוב לי.

לא טוב לי בכלל.

מה הטעם לפתח ציפיות ולהתלהב כשאין מאחורי זה שום דבר?