Nobody's really my friend.

רותם.

הבטחות צריך לקיים.

אבל מה זה משנה?

את עצמי איכזבתי כבר כ"כ הרבה פעמים,

אז מה כבר יקרה אם עוד החלטה לא תצא לפועל?

אם עוד הבטחה אחת קטנה אני לא אקיים?

אם אני אמשיך לברוח גם הפעם?

אתה יכול להאשים אותי בהכל,

זה בסדר,

אפילו אני מאשימה את עצמי.

הכי בא לי להשאר בבית.

ללמוד למבחן בהיסטוריה,

לישון עוד קצת,

לברוח.

אני לא מתחמקת ממך.

ממש לא.

אני בעיקר לא יודעת איך להתמודד עם עצמי.

אני חייבת נסיעה לת"א.

ולא כמו כל הרגילות עד עכשיו.

להסתובב ברגל,

ולהגיע לכל מיני מקומות אחרים.

אני כבר לא יודעת מה לעשות, וכבר אין לי כוח להתמודד עם עצמי,

רותם.

זוכר חלומות מפעם,

וגם התחלה של סיפור.

רותם.