גם כשטוב וגם כשרע.

לפעמים אני לא יודעת אם הם בכלל יהיו שם בשבילי

אם בכלל אני אהיה שם בשבילם.

וקצת נמאס לפעמים, אחרי כמה שנים.

הן קצת מוזרות,

ומתרחקות,

אבל אני צריכה ללמוד לא להפגע מהדברים האלו.

ולהבין את זה,

לא כמו פעם שהייתי נפגעת

כמו ילדה שהיית בטוחה שכועסים עליה.

עכשיו אני לא אוהבת אותם.

 אני רק רוצה להתרחק מהם כל הזמן.

ואולי בגלל שמשעמם איתם?

את עמית אני אוהבת.