comfortable silence

שונאת לחיות רק פעם בשבוע.

עברתי 12 שנות לימוד כדי לגלות שהן שוות פחות מחצי מהפסיכומטרי; ובכל זאת, כרגע, זו התקופה הכי מבוזבזת בחיי. כבר חמישה חודשים. חשבתי שזו תהייה תקופה של ניקוי ראש, אבל במקום, הראש שלי מלא באיך להתחמק מאנשים שיש להם לכלוך על הכתפיים, ומעט תאים מתפקדים בראש. ומאנשים שלמרות שהכתפיים שלהם בסדר גמור, האונה הימנית והאונה השמאלית שלהם מתפקדות,ביחד, כמו אמבה.

אני לא רואה אותי שומרת על קשר עם בנאדם אחד שהכרתי בתקופה הזו, אני לא רואה אותי מפיקה יעילות כלשהי מהמערכת. (אני לא רואה את המערכת מפיקה יעילות כלשהי ממני).

אני לא מצליחה להבין למה אנשים בטוחים שההעולם הירוק והמנותק הזה עושה אותך עצמאי,הוא רק שואב ממך את העצמאות, אני מאבדת את עצמי שם, לא קיימת, כל כך שונה שם מבמציאות.