אולי בדרך יקרה לי משהו טוב...

אני יודעת שהבטחתי לעצמי לחכות ליותר מאוחר היום, ואולי בכל זאת דברים ישתנו, אבל אין שום סימן שמשהו או מישהו ישים קץ לפני הדברים.

לא מסוגלת לחכות עד אין קץ.

אני לא מתכוונת רק ליום או יומיים, כמובן שעל החיים השלמים שלי.

איך אפשר לחכות כל כך הרבה זמן שמשהו יקרה? כמה פתאטיים יכולים להיות? מה הגבול לסדרת ימי העצב האלה?

אני יכולה להמשיך לקוות, אף אחד לא יכול להגיד שלא..אבל האם אני מבזבזת את זמני?

יש לי משהו יותר טוב לעשות? אמנם זה לא גוזל לי זמן שניתן לספור בשעון, אבל מחשבה בהחלט= זמן.

היום קמתי בקושי מהמיטה התלבשתי במהירות הבזק ואחרתי בשש דקות לשיעור באנגלית..זה היה שיעור מרגש בהחלט...כתמיד..

חזרה הביתה ולאחר מכן מטר האשמות שהונחתו עלי מאמא שלי שטוענת שאני לא לבושה לפי הכבוד הראוי ל"מלך חורף" ..ובכוונה זה מלך ולא ראש ממשלה.

דיקטטור מאיים!! אני מבקשת ממך שתבוא רק בלילות שאני סגורה בחדר. ובבוקר תן לגברת שמש לחמם אותי קצת ולהפשיר את הדכאון ממני..

לאחר מכן רצתי במהירות להשגיח על אחייני התינוק..שהיה חולה גם כן..ברגע שנרדם רציתי גם אני ללכת בעקבותיו לעבר שנת הבוקר-צהריים, אך אבוי....

-שלום!

-היי...

- אפשר לקבל את הפסיכולוגית בבקשה?

- לא היא לא נמצאית ואל תתקשר יותר יא חתיכת משועמם אובססיבי לא שפוי!

(הזיה רגעית)

- כן.. מה שלומך חומד?

- הכל בסדר...אבל את יודעת מה הבנתי? הבנתי מה הבעיה שלי! יש לי בעיה עם האמונה!

-(הוריי הוריי..?) מה זאת אומרת אמונה..? ספר לי?

- בלה בלה בלה בלה בלה בלה בלה

.....

מכאן כבר אפשר להבין שעברה עלי שעה של דיבורים לא מעניינים חסרי כל תוכן וביסוס, תוך כדי התכרבלות בשמיכת תינוק..

אולי אפשר לבקש שמישהו יכבה את האור... בבקשה..?

לא!

אי אפשר לישון...

 אני הרי שונאת להרדם באמצע היום...אז מה אם לא הצלחתי להרדם כבר שני לילות רצופים! זו לא סיבה!

אולי שמישהו יקנה לי מעיל קורדורוי סגול כזה? סגול זה צבע שולט, צבע חזק והוא גם מגן עלי...לפחות יותר מכחול או ורוד.. 

(קורדורוי- ככה כותבים? נו.. זה לא בלועזית? אז מותר לי לטעות..)

אני רוצה להרגיש טיפה יותר חזקה ממה שאני, שאני מסוגלת לעשות כמעט הכל כמו פעם!

כנראה שאני מסוגלת אבל זה נמנע ממני עכשיו, מי אני שאגיד לו לא..לכל דבר יש סיבה..אבל אני מקווה שכוחה של הסיבה, שגורמת לי להרגיש את העייפות כל כך קרוב וכל כך חזק..יחלש במהרה ויפוג.

אני אמנם לא הולכת לישון עכשיו..אבל במבחינתי היום כמעט נגמר כמו הרגע בו אני מכבה את האור ומתכסה בשמיכה, אני בכל זאת לא זקנה בת 90 שהולכת לישון בשמונה- תשע בערב...למרות שקשה להבחין בכך...