אולי בדרך יקרה לי משהו טוב...

אין לי מה לכתוב.

אני בכל זאת כותבת.

אני לא יודעת לכתוב דברים יצירתיים, מצחיקים, מעניינים ומרתקים, אבל למרות הכל, אני מרשה לעצמי

לספר כמה נמאס לי מהיום הזה.

דמאטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטט!!!!!!!!!!!!!

אני שונאתתתתתתתת-שונאתתתתתתתת-שונאתתתתתתתתת את היום הזההההההההההה!!!!!!!

שיגמר כבררררררררררררררררררר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לא עשיתי שום דבר היום חוץ לקום בתשע, לאכול קצת,לשתות קצת, לעצבן את אמא קצת, לקחת עוד אנטיביוטיקה מסריחה,לראות קצת טלויזיה, ללמוד קצת חומר ללימודים, לשבת עוד קצת מול המחשב, ללכת להרצאה אחת לשם שינוי, לא להכין שיעורים באנגלית למחר, לאכול שוקולד מריר ולסיים אותו, לקבל עוד כאב ראש, לצייר מפלצות בpaint, להתעצבן שלא יצא יפה ושאני לא כשרונית, להווכח בזה גם פה, וללכת לישון מאוד מאוחר גם היום.

אז מה, יהיה לילה טוב?

אני משקרת לעצמי.

ביי.