הזמן עובר מהר מידי

אני מרגישה כאילו הכול עובר לידי ואני לא מספיקה להרגיש, לתפוס, לעכל.

הוא בא, הוא הולך, הוא נוגע, הוא עוזב....

כ"כ המון בכ"כ מעט זמן.

זה יותר מידי חומר לחשוב עליו...אני צריכה זמן כדי לחשוב על הכל בבקיעות.

קשה לי כשהכול קורה כ"כ מהר..יותר מידי מהר.

אבל סך הכול אני רציתי שכך יהיה....אני חיפשתי אהבה, תשומת לב, התייחסות...

וקיבלתי את כל זה....אוהבים אותי, מכבדים אותי, חושבים עליי, מדברים עליי, מצפים לדבר איתי...

אבל זה לא כיף כשזה יותר מבנאדם אחד... זה לא כיף כשהאהבה לא ברורה, וכשהיא לא הדדית.

אני רוצה להתאהב, ושיתאהבו בי...אבל אחד, רק אחד...יותר מאחד זה מבלבל מידי.

חיפשתי כ"כ אחר מישהו שיתייחס אליי ויאהב אותי שבלי ששמתי לב אני עם יותר בבחור אחד...

ואני לא פוגעת בהם כי בתאכלס, הם לא יודעים מיזה...אני פוגעת בעצמי, כי אני חושבת מבולבלת יותר מימה שהייתי קודם.

עכשיו כשהאהבה כ"כ קרובה ונושקת לי על העורף אני כבר לא צריכה אותה...אני כבר לא רוצה.