לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי:  C H R I S T I N A

בת: 33

ICQ: 330400865 



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2007

הברזתי מהעבודה היום


 

-אל תקראו זה לא מעניין,זו סתם תזכורת קטנה לעצמי-

אז הינה עוד עידכון

יש משהו שמטריד אותי משהו שמעיק עליי כול הזמן מהבוקר עד הערב

אני לא יכולה להסביר מזה אבל אני חושבת ש...התקופה הרעה שלי חזרה

שוב אותן מחשבות של "אני לא מספיק טובה לשום דבר" הביטחון שלי ירד למינוס 10

תחושת הבדידות,התחושה הזאת פשוט לא עוזבת אותי

אני יודעת מתוך ניסיון שברגע האמת ברגע שאני הכי זקוקה לו אני אשאר לבד

כי אין אף אחד חוץ ממני שיעזור לי,ואני מדברת מתוך ניסיון.

וכן,ניסיתי להיפתח לבן אדם ולספר לו הכול ביקשתי ממנו עזרה אבל הוא היה עסוק מידי באותו רגע

והבנתי שזה פשוט סימן שאני לא צריכה לסמוך על אף אחד אחר

כי בסופו של דבר זה לא יעזור בשומדבר,אני לא חושבת שזה יקל עלי או יעזור לי

כך שעדיף שאני אשאיר את זה לעצמי ואשקע שוב במחשבות של עצמי

הרי ברצינות מה זה ישנה אם אני אשתף בנאדם בבעיות שלי אני בטוחה שישי לו בעיות משלו

והוא לא צריך עוד בעיות של אחרים,כול אחד והבעיות שלו

דבר אחד טוב יש לי בחיים וזה החברות שלי,ברצינות אני לא יודעת כמה פעמים אני עוד אוכל להגיד את זה,

אבל אף פעם, אבל אף פעם לא ידעתי שאני אתחבר לכול אחת מכן כול כך מהר,ת'אמת לא חשבתי שחברות כאלו קיימות בכלל.

חברות שבאמת אכפת להן ממך שינסו לעזור לך שבשבילן בעיות שלך זה בעיות שלהן[זה קצת סוטר את מה שאמרתי למעלה אבל עדיין, הן משהו מיוחד]

ואני לא מצליחה להבין למה אני מרגישה כול כך רע כשיש לצידי חברים כול כך טובים שלא יתנו לי לפול

אולי אני לא מספרת להן מה שקורה לי בגלל עצם העובדה שהן לא יוכלו לעזור לי אפילו אם הן ירצו

אז מה בעצם הטעם סתם להרוס להן את המצב רוח,אני מעדיפה להשאיר את המצב כמו שהוא

וכן הבעיות שלי זה מה שעושה אותי למה שאני עכשיו יש אנשים שיסתכלו על זה באופן שלילי ויש כאלה שבאופן חיובי,יש הרבה חיסרונות במה שאני עכשיו אבל אני זאת מי שאני אז אני מבקשת לקבל אותי כמו שאני.

ואל תחשבי ששכחתי אותך קאקשקה שלי

את לא יודעת כמה את חסרה לי,את הבנאדם הכי חשוב לי בחיים את היחידה שבאמת מבינה אותי

את יודעת למה אני זאת אני את מכירה אותי יותר טוב ממני.

וכן למרות שאנחנו כבר לא רואות אחת את השניה כמו פעם ובקושי מדברות פעם בשבוע ודי התרחקנו

אני רק רוצה שתדעי שאת חשובה לי עד מאוד

אני כול כך אוהבת לבלות בבית שלך אני מרגישה שוב כמו בכיתה ז'

שהייתי באה אלייך כול יום וזוללת לך את כול האוכל [אני עדיין עושה את זה]

אני מרגישה כול כך טוב אצלך בבית זה מחזיר אותי לתקופה שהייתי פעם, לתקופה שהיינו עושות הכול ביחד

אני נכנסת לבית שלך בנוסטלגיות מרוב שאני בקושי מבקרת אותך

זה נורא מצחיק,אנחנו גרות באותו בניין ונפגשות פעם בשנה

חחחחחחח..איזה אירוניה בדיוק נכנסתי לאיזה שוקס ויש שם שיר של פול אאוט בוי שהיינו שומעות כול יום באמפי שלך כשהיינו נוסעות לבצפר,יופי עכשיו כול המקרים שהיו לנו שנה שעברה חולפות לי בראש

איך היינו צוחקות על אנה שטיינר החירשת,חולצת הבצפר הכחולה שלך, האוכל שהיינו אוכלות בשיעורים,

המוסיקה שהיינו שומעות בשיעור מתמטיקה.אוי איזו תקופה טובה זאת הייתה אני רק נזכרת וכבר מחייכת

 

אני שוב מזכירה שאני כותבת את זה רק בשבילי לא בשביל מי שקורא פה ולא בשביל שום סיבה אחרת בעולם

אני פשוט אוהבת לדפדף מידי פעם בארכיון ולהיזכר בתקופות חיי הקצרותXD

 

 

 

 

נכתב על ידי C H R I S T I N A , 22/11/2007 16:26  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פוסט חופר אבל ממש חופר מהסמינר



מודיעה מראש שזה הפוסט הכי ארוך שהיה אי פעם בבלוג!!

 

זה היה שבוע ארוך,אבל שבוע כול כך טוב מזמן לא נהניתי ככה

בתחילת השבוע כמו תמיד עבדתי,אני זוכרת שאני ודנה עבדנו ברעננה באיזה יום

וקיצר אנחנו תמיד מתחילות באיזה שמונה אבל בגלל שהפעם עבדנו ברעננה

וירון היה צריך לסוע עוד לפתח תקווה "לחלק את החומר"XD קיצר הגענו באיזה עשר

והוא עוד נתן לנו לעשות שטח ענקי בערך את כול אזור התעשייה

ומה הדבר הראשון שאני ודנה עשינו חוץ מלהפיל את כול חבילת הפלאיירים

כמובן שהלכנו לקניון לאכולXD אבל לצערנו הכול עדיין היה סגור

אז הלכנו לעבוד איזה שעה ואז חזרנו וקנינו לעצמנו קומבינה ואכלנו איזה שעה.

ואז עשינו חפיף את העבודה וסיימנו...

אחר כך נפגשתי עם ריטה כדי ללכת לקנות נרגילה לסמינר ואז הלכנו לעשן אותה בים כדי לנסות אותה

ואז הלכנו לעשן אצלי בבית כדי לנסות אותה שובXD חלומי הגדול התגשם ^_______^

ואז קרן גם הכריחה אותנו ללכת לקנות וודקה לסמינר והפריעה לי לעשן בשקט

אז היינו צריכות לצאת ב10 בלילה מביתי החמים כדי לקנות את הוודקה המזויינת שלהן

 

יום למחרת אני וריטה נסענו ב85 עם התיקים והכול

הולכים הולכים בתחנה מרכזית ישנה אז מה ריטה עושה? זורקת את התיק כי כבד לה

וכן נחשו מה?!הנרגילה הייתה שם והכד נשבר,אני הייתי בעצבים התחלנו לרוץ בכול החנויות בתחנה המרכזית ולחפש כד קיצר לא מצאנו חזרנו לבצפר ונסענו לסמינר

היו לנו כמה שיעורים לא משהו מעניין,ואחר כך בערב עשינו נרגילה תוצרת בית

בהתחלה רצינו לעשות כד מבקבוק עם מים בטעמים אבל לא היה לנו איך לחתוך את הפיה

קיצר החלטנו לפלח סכין מחדר האוכל

אנחנו באות לאכול בחדר אוכל אוכלות מלפחות סכין,ומה אני רואה?כד עם שתיה וכן החלטתי לפלח גם אותוXD

ברחנו עם הסכין והכד מחדר האוכל והלכנו לתקן את הנרגילה

הכד לא התאים אז החלטנו לחזור לרעיון הראשוני והתחלנו לחתוך את הבקבוק

ואחרי הרבה עבודה הצלחנו לעשות את הנרגילה!! וזאת אשכרה הייתה נרגילה טובה

אז אנחנו כול פעם שהייתה לנו הפסקה בין השיעורים הלכנו לעשן בין שיעור לשיעורXD

אחר כך בערב ב12 התחלנו לחגוג לריטה את היומהולדת [מזל טוב!]

ואני כי אני חברה טובה הלכתי לבקש מהבנים קונדומים בשביל הבלונים שלא היו לנו [מילא הם לא יצטרכו אותם בזמן הקרוב] ויאנה ניפחה אותם [איכככככככ]

קיצר כמעט כולן כמו תמיד השתכרו חוץ ממני כמובן^^ אני ילדה טובה

ואז התחלנו להשתגע בכול הקיבוץ ולרוץ בפיג'מות חילקינו גם בליXD

נראה לי כולם שנאו אותנו לא נתנו לאף אחד לישון

דנה הלכה לשבת במקרר XDDDDDDDDDDDDDD והייתה מתחת לשולחן לזכר הזמנים הטובים

אחר כך עלינו לקומה של הבנים לחדר של ג'ניה וסריי בדרך דנה ניסתה להיכנס לכול חדר אפשרי

פתחה דלת אחת מה היא רואה ילד מסכן יושן..מה היא עושה?...זורקת לו שלט בראשXDDDDDDDDD

זה היה טוב! רק חבל על הילד,אחר כך שוב התחלנו להשתגע בכול הקיבוץ נראה לי כול בת אפשרית שנאה אותנו שם,כולן שם היו כאלו לחוצות...

אה והיה בן זונה אחד ששבר לנו את הראש של הנרגילה כמעט לא הרגנו אותו

אבל לא לדאוג גם את הראש תיקנו,עם נייר כסף

זאת הנרגילה הכי נכה שאי פעם תראוXDDDDDDDDDDDDDD

וגם הבאנו למה החדר שלנו כול כך מסריח,מצאנו גרביים של אלוהים יודע מי במיטה של דנה

והיא התחילה להשתגע ולזרוק אותם לכול כיוון זאת אומרת על ג'ניה

 

יום למחרת אנחנו מתעוררות ויורדות למטה איך שכולנו יוצאות איזה אחד מתחיל לצעוק "אלקוגאליצ'קי בפיג'מה" או משהו כזה קיצר כולם צחקו עלינוXDDDD

ואז על הבוקר הלכנו לבית כנסת כמה אירוני =]

בערב שוב עישנו נרגילה,לקחנו עוד נרגילה מאיזה בנים וישבנו בחדר הפיצפון עם שתי נרגילות

החדר היה מלא עשן אי אפשר היה לראות שם כלום מרוב העשוןXDDD

הלכנו גם לשחק פנטונימה עם המדריכה היה כול כך מצחיק

אחר כך עשינו שיחת בנות ודיברנו על כול מיני דברים לא נעימים

עשינו לנו מיטה אחת גדולה וישנו כולנו ביחד היה סטייל ^^ קרן מצטערת על הבזיקיםXD

היה צפוף אבל נחמד

קיצר היה ממש כיף נהניתי והיה לי המון זמן איכות עם הקאקשקה שלי

כול כך התגעגעתי אליה,  עד שהתרגלתי לא לצאת איתה כול יום ולא להיות תמיד איתה

עכשיו אני שוב מתגעגעת לזמנים שהיו לנו פעם כך שאם יהיה לך מקום פנוי ביומנך הצפוף תקשרי אליי

ותקבעי איתי פגישה לחודש הבא או משהוXD

 

יום שישי חזרנו הביתה וכולן הלכו לישון כדי לאסוף כוחות ליום הולדת של ריטה ומארק

נפגשנו בגן העיר הגיעו המון אנשים אפילו פגשתי את אירה ואת סופי היסודי

אני וריטה עשינו שיעור חינוך מיני לבנים XD

הצטלמתי עם השלישיה וצחקתי על מה שיש להם על הראשXDDDDDDDDDDDD

אני אהיה נחמדה ולא אשים את התמונה כי הם ביקשו ,אני מבינה למהXD

חחח...מצטערת ><" סריי היה הכי נחמד מהם הוא לא צחק עליי! למרות שהוא מזכיר לי את דוד

ולויקטור אני בחיים לא אשכח על הצלקות שהוא עשה לי בגב בים בחופש הגדול

וגילתי ששלושתם הומוהים  [הם אוהבים את אבריל המטומטמתXD]

גם וובה התגלה כהומו בשם לובהXD

~תזכרו הכול מאהבה~

 

וניר המטומטם שכול הערב לא נפרד מהקטשופ ומצץ אותו כול הערב

ועיצבן לי את השכל,כול האנשים שם חושבים שאני שונאת אותםXD וכן הם צודקים =]

אם רק הייתי עושה רשימה של כול האנשים שאני שונאת היא לא הייתה נגמרת לעולם

אבל תדעו זה הכול מאהבה ככה אני מפגינה את אהבתי לעולם

וריטה יודעת את זה יותר טוב מכולם, נכון...?

סילבר והנרי נוסעים היום:'( הם יחזרו בעוד שבוע ואז כבר יעזבו לתמיד לגבולות

כול כך התרגלתי לסילבר ולמלון הוא בנאדם חופר אבל ממש נחמד וחמוד ומצחיק

ואני ממש אתגעגע אליו מי יודע אם אי אי פעם ניפגש שוב

מה נעשה עכשיו בלי המרפסת והחדר הפיצפון שלהם =[

 

זהו סוף סוף סיימתי את הפוסט הכי ארוך בהיסטוריה של בלוגי

ולסיום הנרגילה תוצרת בית שלנוXDDDDDD




נכתב על ידי C H R I S T I N A , 17/11/2007 16:17  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לא משהו שיעניין אותכם


כמו תמיד הפוסט שלי יתחיל ב"אמ...אמ..."

אני עדיין עובדת ולבד כי דנה חולה באנגינה

אבל היום היה ממש מגניב כי לא נסעתי עם ירון המניאק אלא סמיון וסמיון הוא הכי מגניב!!!

הוא כזה שואל אותי ואת מאשה "מה נוער עושה בימינו?"

אנחנו:"שותים ומעשנים"

אני:"מתמזמזים,מתפשטים,מקיאים,ועוד הרבה דברים מגניבים"

סיפרתי לו על ריטהXD והוא אמר לי משפט מאוד חכם שהולך בערך ככה"אין דבר כזה תשוקה לאישה יש דבר כזה לא מספיק וודקה" ואז הוא התחיל לספר לנו מה הוא היה עושה בגילינו

הם היו משחקים בכול מיני משחקים מטוטמטמים שמעורבים עם בבנות תפוזים ובגדים קיצר משחקים ארוטייםXD

מזה נהניתי לסוע איתי וזה גם ביזבז לי בכיף איזה שעה עד שהוא אסף והוריד את כולם :)

אחר כך התחלתי לעבוד ולתלות את המודעות המטוטמות האלה

פתאום מאשה מתקשרת ואומרת שהמשטרה תפסה אותהXD

אחר כך התקשרתי לאמא והתברר שהיא גם בראשון אז הלכתי אליה והתחלנו למדוד מעילים לחורף בזארה

לא מצאתי משהו מיוחד *פרצוף עצוב*

וסיימתי גם שעה קודם כך שהיה לי יום ממש טוב טפו טפו טפו...

ואני אמורה להתלבש ליציאה עכשיו אבל אין לי כוח

עדיין לא התחלתי לעשות שיעורים באסה לי

באלי נרגילה באלי נרגילה באלי נרגילה ~*~*~

סתם לא יודעת מה לכתוב אה אני איודעת

באלי בננה באלי בננה באלי בננה ~*~*~

סוף סוף אני יוצאת היום ואפגוש את כולם לא ראיתי אף אחד כבר איזה 3 ימים

אה....ראיתי היום את יודה עם הסנדלים בראשוןXDDDDDDDDDDD פריקי

קיצר הכול כרגיל אין חדש חוץ מזה שזללתי היום כול כך הרבה שהשמנתי באיזה 3256478 טונות

טוב אז זזתי להתלבש

ביי אנשים

 

נכתב על ידי C H R I S T I N A , 6/11/2007 19:27  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

10,792
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לC H R I S T I N A אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על C H R I S T I N A ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)