למה בן אדם לא מסוגל לראות את הדברים שהוא עושה, אלא רק את אלה שעושים הסובבים?

זה מתוך פחד להסתכל לאמת בעיניים? מתוך הגנה, כדי להרגיש טוב עם עצמך? מתוך וויתור עצמי, שערכים זה הדבר האחרון שקיים בבן אדם כל כך "קשוח"?

יאללה, לבחור תמונות!

כשאני חושבת על החיים, אני לא מבינה למה אני פה. אנשים גדולים וגם קטנים אומרים שלא צריך לחשוב על זה אלא פשוט לחיות, שלכל דבר יש סיבה, שסך הכל אתה צריך להיות בן אדם טוב. אלו מילים שאפילו אני פעם אמרתי.
אבל אף אחד מהם לא מבין בעצם, כמה זה קשה. כמה זה קשה להתעלם מדבר כזה, לא לחשוב על העתיד הרחוק, על מה שמצפה ועל מה שאת צריכה לעשות עם עצמך. ולמה את תמיד צריכה להישאר אופטימית, ולמה את צריכה להיות בן אדם טוב, ולמה את בכלל את.
ואנשים שחסר להם, אולי מתחשבים בהם ומאושרים בשבילם על כל דבר קטן. אבל אלה שלא חסר להם, תמיד יחשבו שמשהו לא בסדר איתם.