צריך לוגו מגניב לגדודים, משהו משרה אימה... היש לכם, אחיי לנשק?
טוביה החולב חזק!!!! כבוד!!
הופעה של עידן יניב (כל היום אני חושב על לאה... על לאה!) במחצית. הו כן!! כיסחנו לו את הצורה! חבל שלא בדיוק אנחנו המטאליסטים ושאר מתעבי המזרחית של באר-טוביה, אלא יותר הפק"צות המעריצות אותו.
אדיר!
לתיאור של מה שכוחותינו עשו לו...http://celebs.walla.co.il/?w=//1050136
העיקר שהוא הבין שבפעם הבאה נהרוג אותו.
אין צורך, לא אמיתי.
1. כנס משתתפי תוכניות המצטיינים... בורקס פיצה! בורקס תפו"א, גבינה ועוד משהו מגעיל!
בכל מקרה... אריאלה נואמת. ("מוניקה סאקס. סקס? זה כל מה שיש לכם בראש!")
"אפילו יש כאן מי שיכול לשבת על שני כיסאת, שמשתתף בשתי תוכניות הצטיינות! (כבוד...)
"ושלומי דובדבן שיכול לשבת על שורה שלמה! על ארבעה כיסאות! הוא היחידי מכל התיכון שמשתתפ בארבע תוכניות הצטיינות!"
ויש לי חברים... "שלומי אתה הומו אשכולות!!" הו, אתם שנונים...
2. עיתון במחצית יצא, בסה"כ 4 כתבות. מבחן הנשים הציוניות מאמריקה (מילא), מסמך אנושי מרתק (אפילו אני לא כ"כ חסר טאקט!), תומר שנתן לי 90 בתלמידות קיבל 2 עמודים שלמים, בזכותי, וסיפור מסריח (הו, תודה).
אני מאמין שתרמתי, כי מעתה ועד עולם, לדגים תהיה שמיכה עם דברים מעניינים כתובים עליה. בכל זאת אהבו את זה, בעיקר מורים. "רק בגלל שאתה כתבת קראתי עד הסוף".
"שלומי, אני באמת לא ידעתי ששרה עושה לך את זה [את זה: שלומי, אתה עושה ש"C במתמטיקה לפני כתבה על טיול שנתי?!], אני אישית נזפתי בה!" -העורכ(ת) שלנו.
3. קצת הרבה מאוד מבאס, בעיקר בגלל ששיפרתי במתמטיקה בנקודה, שהמקום הגיאומטרי שלה הנקודות הרחוקות ממנה מרחק שווה הוא מעגל, והזוית ההיקפית שנשענת בו עליי היא ישרה (הו, הבנתם? אני קוטר). קצת הרבה חפרתי לכמה אנשים... אור"ע כנראה התפגר, הוא לא מגיב לכלום ולא מחזיר תשובה. מקווה שאין לו חיים עכשיו, אחרי שהוא לקח לי את השבת.
4. הו, יום חמישי+שישי פנויים, נחמד... בסופר טיב טעם שבבאר-שבע (עיינו ערך 'שרימפס') יש את מדף הלחמים, ועל המדף הזה מצאו פרוסות הלחם הפרוס יצירה מוזרה מאוד, אז הם שאלו אותה: "לחם, לחם! מה קרה לך?!"
הלחם הזה ענה: "אני חֹלה."
"שלמה?! אהה שלומי... אתה חולה? אתה תרגיש שהכול חרא כל הזמן הזה, יהיה לך מצב רוח רע..." תודה לך... "כשתבריא אתה תרגיש שזה לא כל-כך גרוע..."
5. דגי הזברה, כפי שמצויען לעיל, תוקפים. יעלה בוסתן (בת-יעלה) עומדת בראשם וזירת הקרב היא מכון ויצמן. הנדסה גנטית בדגי זברה, על-מנת לפטור אותנו ממחסור עתידי בתאי מוח, וגן מדווח שיגרום להם לזהור. בס"ד יום חמישי הזה יהיה טוב.
למען האמת, אלה דגים די מעפנים, יש להם פסים לאורכם (מאוזנים [הממ, זה לא עובד על דג]) ולפעמים אפילו פסים מפוספסים.
העיקר, שיצא לי לבעוט במישהי. אז היא הושיבה אותנו במשך שעה וחצי כך ששולחן יחסום את כלי דמנו ושחבריי לקבוצה יתחננו להפסקה, אז שחררתי קצת את הרגל, תוך כדי שהתנחלנו במטבח כלשהו במכון ויצמן, מחלקת הביולוגיה המולקולרית. אז כמובן, הם מתחילים לצחוק, ולי הנבוך נסתבר שבעטתי במישהי.
העיקר שנראינו חכמים ונהלנו שיחה על רמה.
-את בהחלט מגניבה ביותר, וגם אם היית מכניסה לו אגרוף, חצי שכבה הייתה סוגדת לך. מנסיון.
6. בחייאת רבאק-אליג'בעק (אני לו מד ערבית מספר אנדלית), זהו אדם-תופעה... לבוא בסוף כל שיעור מתמטיקה ולשכב על שולחן מילא, אבל למה התנועות המחשידות עם הרגליים?! ולמה להתעקש להיות בת בדנ"ד?! ולמה, לבקש ממתן שיעשה לך ילד (אפילו חצי)?! הברחת אז את יוסי, עכשיו גם את מתן?
7. אני מת על הכנות של האיש הזה. "אני שונא אותך! את רואה פה מישהו שרוצה אותך?! לכי מפה! אמרתי... לכי מפה! אף-אחד לא רוצה אותך!"
בכל זאת, "אני שונא אותה היא שרמוטה זונה ומעצבנת!" כה קאשוח. אתה בכלל, אתה בכלל מגה-מגניב.
8. הו כן, אחמד ומוסטפה שינו את שמם לדפוק-חרירי אל-מונאסבה ומנהלים מלחמה על שליטת השטותיזם בבלוג שלי. העורך, כמובן פוטר וכרגע כל המדורים החופשיים נאבקים על זכות קיומם!
החלק של דפוק חרירי
"השוורצנגר'ס קקוויסט!" החייל בירך את הקצין לשלום. "במונאסבה עיד אל-בטאטא אל-עאלמי" ענה הקצין בברכה משלו וירה בעצמו ובסנדוויץ של החייל. החייל הקובב, שראה את אופיו של הצבא של קופיפי הים, החליט לירות בעצמו ע"מ לקבל שחרור. הוא לקח קפל מצמיגיו וירה דרך אחד מהם. כמו שתומר לימדנו, הקליע ניתז ויצא לו דרך העורף. אימואים, למדו והשכילו.
אינטרנט אלחותי ושמו לאולאולאולאו, על-שם שובבוס בן לאולאו AKA ברנע והסקס-ופון. חבל רק שאקספלורר לא מת עליו.
לאלו מכם האווילים שלא הבנתם למה אני, במשך שבועות רבים, אומר בRepeat את המשפט האדיר הזה, "דאודידאודידאו... ווהההה!!": אז ככה, המשפט לקוח מתוך פרק של האפי טרי פרנדס, אחרי שלאמפי חותך לעצמו את הצוואר עם סכין גילוח (ברווזים היו מעורבים בעניין) הוא חוסם את השט"ד החיצוני בעזרת ידו בזמן שהנדי מתקן את מכוניתו שנפגעה אף היא (עקב הברווזים). כשהוא מגלה שהכתים את שמשתו הקדמית בדמו שלו, הוא ניגש לנקות אותה בידו ("דאודידאודידאו...") ורק אז שם לב שהשט"ד שלו פתוח שוב ("ווההה!!"). -זה היה קטע עמוק על הרגלי היומיום שלנו.
לאחר שראתי עד כמה שהנושא מערער אנשים, אני מתכוון להפיץ אותו כאן. פרויד, אבי הפסיכואנאליזה (פסיכי רציני אבל מצחיק) הגה בזמנו את רעיון קנאת הפין. לפי הרעיון הזה, בנות סובלות מחוסר ביטחון עצמי ומתכונות אופי חלשות, מאחר והן מקנאות בבנים, שזה מאחר ואין להן פין. ובכן?! אתן מרגישות את נחת זרועה של קנאת הפין?! תקנאו...
אותו הפסיכי השאיר אחריו יורשים. מעריצה נלהבת לדוגמא שלו היא הספה המפורסמת, שהיא גם אם בנו הפסיכו-זיקוטָדי. אחת מהיורשות שלו (אי-אפשר שלא להזכיר כאן את מר הרבי מילובביץ) טוענת בהמשך לתורתו תיאורייה מעניינת, למה מפחד התינוק משד אימו? התינוק הצעיר יונק משד אימו ונהנה, אז הוא מתמלא בתחושה רעה על כך שרוקן את השד, וכביטוי לתפיסה ילדותית הוא מתמלא פחד מנקמת השד. לכן הוא נושך אותו ("שלומי, אתה יודע שלסבתא של @# נשרה פטמה בגלל זה?") וממשיך לרוקן אותו כדי שלא ינקום בחזרה. מרתק.
הבבא סאלי חזר, חמוש בתפילין כפייתי. שני מחוסרי-הצל שעומדים ליד התחנות, מניחים תפילין לסקרילג'יומרים הקטנים שמחכים להסעה, ניגש אליהם צעיר תמים. הם קושרים אליו את התפילין שמגולגל כמו טנק טריגליצרידי (שקשורות אליו 3 חומצות שומן) ומברכים איתו שהחיינו. אז הוא פשוט מסתובב והולך העירה עם התפילין עליו. הו, זה לא קרה.
Denver, the last dinosaur! He's my friend and a whole lot more! Denver, the last dinosaur! Shows me a world I never saw before! (?)פדופיל...
לזכר עבודת החקר בהיסטוריה שתהיה... "מי שלמשל יעשה על ה-שילומים..." "הקבוצה שלכם תעשה על השילומים..." "כדי למצוא מקורות מידע, נחפש על השילומים..." בחייאת. גיל, תודה לך! תודה לכל חברי קבוצתי על שהשיגו את הנושאים הנ"ל.
Somehow I still get Fucked-up...
'ההיבט המוסרי' היה כתוב על הפתק ששלפתי מתוך הכובע. מוסר פאשיסטי, הו חבל!
סיפור ההשתלטות: אחרי מלחמת הבלוג הראשונה (ראו אוקטובר 2006), מלחמה בה נחל תבוסה מרה כנגד העורך, שררו השרוט אי-סדר ואנארכיה. העורך המנצח אילץ את המדור, בדרך משפילה במיוחד לכונן דמוקרטיה חופשית בשטחו ולחתום על חוזה שלום עם שאר מדינות הבלוג. בבית חולים במדור, במחלקת הפעוטות, תפוח-אדמה צעיר, צבא במקצועו ועיוור משנאת התמונה שבכותרת, שכב לאחר שנפגע מאדים רעילים. כשראה לאן הולך הבלוג, את אובדן כבודו וטעמו, והכול בגלל הכותרת, החליט לעשות מעשה. הוא הקים מפלגה שמאוחר יותר תתפרסם כמפלגה השטות-פאשיסטית, מפלגה שדגלה בכיבוש כל הבלוג ומחיקת התמונה שבכותרת. שמו היה חרירי אל-בטאטא. לאחר שהפעיל טרור והפחדה בכל רחבי המדור הקטן, נבחרה מפלגתו כראש ועד העריכה המדורי.
חרירי שכנע את חבר הקטעים (ארגון המדורים והקטעים של כל הבלוג) שיערוך בחירת בקטע רשימות שאוכלוסייתו רובה שטותיסתים. השטותיסתים מצידם, מאוד אהדו את חרירי והסכימו להיות מסופחים לשטח המדור שלו. יומיים אחרי, צעד צבאו של חרירי לתוך רשימת "יזכור" והתקבל שם בתרועות ובאהדה. לאחר שהפעיל שם טרור והפחדה, עשה משאל עם בו הצביעו 103% מכלל תושבי המדור בעד האיחוד עם המדור של חרירי. שוב נדמה היה שהוכיח כי מדיניותו מבטאת את רצון העמים. בלילה לאחר שחתם על הסכם עם העורך ועם ועד המדורים שלא ינסה לספח או להשתלט על אזורים נוספים בבלוג, פלש חרירי לחלקי הפוסט הקרובים אליו, וכבש את כולו בתוך שעות ספורות. בלית ברירה, יצאו העורך וצבאותיו למלחמה נגד חרירי, גוררים איתם את חבר הקטעים.
טוב נגמר...
קיצר, את סופרת מכובדת ואתם חבורת צרי אופקין. אז ירדת על הקטע שלי ("כמה אנשים יש?" אממ... יש להם קצב ילודה מהיר במוות), ועכשיו אני צריך להראות שאני סופג ביקורת אז אסור לי לפרוש. בא לי להוסיף לכל מילה שנייה 'ץ'. אז, ישץ לעשות שחבורץ כי העבריתץ שלי נשמעתץ לה כמוץ תרגום גרועץ מאנגלית, ז'יוה זאת מחלת מין!
גדול... ("...כולם מתו, וחלקם נשארו נכים, אידיוטים או גם וגם!" -"אני מפחדת מזה, כי נכות היא אחד הפחדים הכי גדולים שלי.")
Mrow Ome. Ylf ot sesufer seoreh neve, Yrc slegna neve.
Even angels cry, Even heroes refuses to fly. Emo worm.
-Devil Doll.
חזק...
Where am I?
-In the village.
What do you want?
-Information.
Who's side are you on?
-That would be telling. We want information, Information. Information.
You won't get it!
-...We will!
Who are you?
-I am the new number 2.
Who is number 1?
-You are number 6.
I am not a number! I am a free man!
-Devil Doll
בבלוג זה
בכל הבלוגים
