סתם לא. כי לא צמתי. אבל לא משנה, אז ככה
קמתי בבוקר [מן הסתם], ואז חזרתי לישון, קמתי ב12 נראה לי,
ראיתי טלויזיה ואכלנו ארוחה מפסקת ב2 נראה לי, ו...
לפני שיצאתי החוצה להפגש עם קלרה, אני רואה את אחי ואחותי מחברים תמחשב לטלויזיה בסלון,
רואים סרטי אימה ואוכלים כמויות של במבה עם קולה XD
אז כנראה שהם לא צמים. XD
אז ב6 נפגשתי עם קלרה, והיינו עם חברה שלה היה נחמד,
ואז אני וקלרה הלכנו מהשכונה שלנו, עד לסנטר.
כן כן, זה המוןןןןןןןןןןןן הליכה שאתם לא מתארים לעצמכם.
וגם לא היה לנו כוח לחזור -.-"
ואז הגעתי הבייתה ב1 [תכננו להשאר עד מחר בחוץ וזה, אבל, העייפות, אתם יודעים חח]
וראיתי עם אחים שלי איזה סרט איימה עם מוטציות וקרינה וסתם שטויות וזה,
הלכתי לישון וכשקמתי אני אחי אחותי וחבר של אחי, הכנו כמויות מסחריות של פופקורן [ו.. כן. כל זה עדיין ביום כיפור.]
וראינו "ביג מאמא2" סרט קורע חח, ואז "צופן דווינצ'י" מרדים רצח אבל דיי מעניין..
ואז הם המשיכו לראות סרטים אבל אני פרשתי [כמה אפשר??]
ותכננתי ללכת עם קלרה היום גם אבל בסוף לשתינו לא היה כוח לצאת -.-"
ועכשיו אני סתם כותבת פוסט משעמם [כמו כל הפוסטים הקודמים. אשמתי שאין לי מה לכתוב? S:]
קלרה מלבישה בובות באינטרנט
וגם כן, התחילו לעשות לי הגבלות בזמן שאני על המחשב, פאק >< מה הקטע..
זה מרגיז......
וגם כל שניה מתנתק האינרנט בזמן האחרון וואי איזה מעצבן
אולי מ6 וחצי אני מנסה לכתוב פוסט וזה מתנתק כל שניה
ממש ממש ממש אין לי כוח ללכת מחר לבצפר, השגרה הזאת של כל יום אותו דבר, אותו דבר, אותו דבר, אותו דבר.
אני רק מתנחמת בזה שיש חופש עוד יומיים..
וואי החיים שלי היו כל כך אחרת אם לא הייתי מכירה אנשים מישראבלוג..
לטובה, ולרעה..
ו....
"זמן לא מרפא פצעים,
הוא רק גורם להתרגל למציאות."
בלי לפרט יותר מידי..
3\>
ו.. ואי פאק מה הקטע של אנשים לגרום לי להרגיש רע בכוונה?
וזה כבר נמאס עלי שאני לא יכולה לפרוק פה, בבלוג, את הכל כי כבר הרבה יותר מידי אנשים קוראים פה.
וכן אני יודעת שזה הבלוג שלי וזכותי לרשום פה את מה שאני רוצה ובלה בלה
אבל אני פשוט לא יכולה..
לחשוב אחרי כל פוסט "מה הוא יחשוב" ו"מה היא תחשוב" ו"מה הם יגידו?"
אולי יום יבוא ואני אקבל קצת שכל ואני אתעלם מהדברים האלה..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.Black Angel.