חזרתי מפולין מבולבלת. למי ששואל את השאלה המתבקשת 'איך היה' לא נעים לי לענות [את התשובה ה, ובכן, מתבקשת] "איך אני אמורה לענות על זה בכלל?". היה. חזרתי אתמול בבוקר ועוד לא פרקתי את המזוודה. היום הלכתי לבית הספר ועדיין הרגשתי שם. עוד לא הסתכלתי על התמונות ולא הוצאתי את המכתבים. אני מצטערת שלא הספקתי לכתוב שם, אבל היה כל כך מעייף. אני מתכננת לסכם כאן כל יום, בתקווה שלא ייתערבבו לי עד אז.