.It's just a life story, so there's no climax |
 כינוי:
בת: 34 פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2009
Modern Guilt
(נשמר כטיוטה יולי 08')
אני עובדת בחופש בקופת חולים מסויימת, ובין השאר אני מתקשרת למטופלים כדי להזכיר על תורים, חובות וכו' וכו'. בין זקנים שצועקים עליי בגרוזינית לאמהות חד-הוריות קשות-יום ששוטחות באוזניי את צרותיהן והיסטוריית התשלומים שלהן לחברת החשמל, חברת הביטוח ולהשד-יודע-מה, שמתי לב לתופעה משעשעת. כשאני מתקשרת לחולה/מטופל/מבוטח/וואטאבר (כאן קוראים לו "חבר", כי הממ, כולנו משפחה גדולה ומאוחדת) ועונה אשתו, התגובה הראשונה שלה ל"שלום-אפשר-לדבר-עם-x-בבקשה" היא "לא, זאת אשתו, מי מבקשת?" - בטון חשדני, כמובן. טרם לא נתקלתי בגברים שהגיבו כך.Modern Guilt | |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
