אני חולמת הרבה על המסע לפולין. לא גטאות ומחנות, לא מוות, לא שואה. זו אפילו לא באמת. פולין. פעם חלמתי חלום חצי-מודע ובו אנחנו יוצאים שוב למסע לפולין, ובחלום נחתנו בשדה התעופה ועלינו על האוטובוס, ואז אני נכנסת לפאניקה כשאני נזכרת בכל הדברים ששכחתי. החל ממעיל וחלקים נריבים מהבגדים שארזתי וכלה באוזניות שלי ובמצלמה. בחלום אחר אני נמצאת במעלית שבמלון הענקי בורשה, ונתקעת בתוכה בלי הכרטיס שלי. במלון המצ'וכלל בורשה היינו צריכים להעביר את הכרטיס של החדר כדי לצאת ולהכנס, ו(במציאות), תמיד פחדתי לשכוח אותו בחדר ולעכב את כל המשלחת.

בחלום אחר אני שוב נמצאת במעלית, הפעם עם מישהו מהכיתה שלי, שבכלל לא יצא לפולין. הפעם המעלית קטנה יותר ושקופה, כמו מעליות של קניונים, ובדרך למעלה אנחנו רואים את הכיכר עם החשמליות (ככה זה נראה במציאות, התמונה הזו באמת צולמה מהחלון ליד המעלית). פתום המעלית מתחילה להאיץ והמספרים של הקומות רצים מהר מדי – אני לא זוכרת שבמלון היו כל כך הרבה קומות, סך הכל שלושים ומשהו – ואני נופלת על רצפת המעלית. בחלום האחרון, שהיה הזוי מכולם, אני שוב בורשה בתוך מעלית משונה וחללית-משהו, שנמצאת, משום מה, מתחת למים. בכלל, בחלום הזה כל מערכת המעליות (?) הפולנית הייתה תת-קרקעית/תת-ימית  אני נמצאת שם עם שני ההורים שלי, וכשאנחנו עולים מעל פני המים באה לקראתנו ספינה מפוארת ובה נשיא פולין (???). הסוף.

יש פרשני חלומות בקהל?