ובכן, סיימתי טירונות.
ס-י-י-מ-ת-י טירונות. כמה מוזר. בגדול, כל החודש האחרון (כמעט חודש, אבל היי, הפז"ם דופק) נראה לא-מציאותי בדיעבד. בימים האחרונים של הטירונות הרגשתי שאני בצבא כבר שנתיים לפחות (כשהחזרתי מדי ב' והזדכתי על הנשק בכלל הרגשתי כמו משוחחרת טרייה... פפף) ומצד שני אני מרגישה כאילו התגייסיתי אתמול וכל שלושת השבועות של הטירונות נמחקו כלא היו. הזמן זורם אחרת בצבא (ויותר מזה - בסופי שבוע, אבל זה כבר עניין אחר).

דברים שלמדתי בטירונות

1. אם מתכוננים לגרוע ביותר, בפועל הכל יהיה יותר טוב. שיטה מפגרת אמנם, אבל כזו שתמיד עובדת. לפני שהתגייסתי פחדתי מהטירונות יותר מכל דבר אחר ובניתי לעצמי תסריטי אימה, החל מלהתקע באוהל אחד עם עם עשרים פרחות שלא מהעולם הזה וכלה בחדירת מחבלים לבסיס שבטוח, אבל בטוח, תקרה בזמן השמירה שלי. באופן כללי, שילוב של מזל וגישה נכונה (ועל כך בהמשך) גרמו לטירונות שלי להיות חוויה די חיובית בסך הכל. (טוב, אולי אני מגזימה, לא חיובית אבל גם לא נוראה כמו שחשבתי).

2. אני פחות מוזרה משחשבתי.
אבל אני עדיין מוזרה.

3. בנות שמיועדות לתפקידים כלל צה"ליים (פקידות למינהן, רשמות משפטיות, מש"קיות שקר-כלשהו) הן, למרבה ההפתעה, לא פרחות מאותגרות שכלית. רובן לא. כמו שאמרה לי נעמה - ועכשיו אני משוכנעת שהיא צודקת - יש כל כך הרבה אנשים איכותיים שפשוט נופלים בין הכיסאות בתהליכי האיתור-מיון-שיבוץ של צה"ל. מנגד, יש בנות איכותיות להפליא, שפשוט (ואותי אישית זה מאוד הפתיע) אין להם טיפת מוטיבציה, הן לא טרחו אפילו להגיע למיונים,גם לא לתפקידים הנחשקים ביותר, ועכשיו הן פקידות וטוב להן.

4. תופעה מעניינת שחווים רק אחרי שבוע (או שבועיים) בטירונות: את חוזרת הביתה ובתיבת המייל שלך נוחתות הצעות חברות בפייסבוק מכל מיני פרחות מאופרות-בהגזמה-ומדגמנות-שרבוב-שפתיים-לא-סקסי-בעליל-לפלאפון-באמבטיה, ומגלה שהן בעצם הבנות מהמחלקה שלך שרק אתמול ראית אותן לא מאופרות, מזיעות ומזעיפות פנים על מדי ב' מכוערים.
הם צדקו, האלה מכור ההיתוך הידוע לשמצה. רק בצבא את יכולה להתחבר (נו, ברמה כזו או אחרת) עם אנשים שלעולם לא היית חושבת להחליף איתם מילה באזרחות.

5. (אולי בסתירה מסויימת לשני הסעיפים הקודמים) בנות הן עם מטומטם. ושטחי. נושאי השיחה הפופולריים בחדר (כל חדר) הם כדקלמן: 1: "חבר שלי" ("אז את שומעת? חבר שלי..." "וואי, זה מזכיר לי את חבר שלי" "יוווווואו איך אני מתגעגעת לחבר שלי" וכו'). 2: מחזור. 3: גלולות. 4: מצב הציפורניים/גבות/שערות ברגליים/וואטאבר. ללא ספק, היה תענוג אינטלקטואלי. מרתק.
אני יודעת, אני יודעת, אני מכלילה. ועדיין, לחלוק חדר עם עוד חמש בנות למשך כמעט חודש זו לא חוויה שהייתי עוברת שוב מרצוני החופשי.

6. חצי מהזמן בטירונות (בדקתי, זה חצי מהזמן. אל תתווכחו עם זה) מתבזבז על לשבת ולחכות למשהו. לחכות לבתור ארוחת צהריים, לחכות לשיעור הבא, לחכות בתור לאפסנאות, בתור לנשקייה, בתור למקלחת. בחצי השני מעבירים את הזמן בבמשהו שהמפקדים אוהבים לקרוא לו "תכנים" אבל הוא בעצם המון שיעורים משעממים להפליא כדוגמת "לא לסמים, לא לאלימות", בטיחות בדרכים ומלחמות ישראל. ואחר כך הם צועקים עלינו כשאנחנו נרדמות באמצע. הלו, ישנו בקושי חמש שעות, קמנו לפני הזריחה ואתם מצפים ממני להקשיב לנתונים סטטיסטיים על תאונות דרכים בקרב נהגים צעירים? בשביל זה באתי לעשות טירונות? פפף.

7. להיות מ"כ/ית טירונים זה,לפחות בעיניי, אחד התפקידים הכי גרועים שיש לצה"ל להציע. ראשית, המ"כית (ואני מרשה לעצמי להתייחס לכל המ"כים בלשון נקבה כי היחס בין המפקדים למפקדות, על פי מדגם סטטיסטי זריז שעשיתי בבסיס, הוא בערך 1:10) נדרשת להיות מולטי טאלנט: מורה להיסטוריה וידיעת הארץ ("אז מה אתן יודעות על מבצע אנטבה?"), מדריכת עזרה ראשונה ("אישה אישה איך את מרגישה"), מדריכת קליעה, אחראית משמעת ודיגום ("מישהו הגדיר לך לדבר? אל תעני לי! ותסגרי את הכפתור בחולצה! רדי ל-7 פק"לים!" וכו') וכמובן אוזן קשבת ויועצת פסיכולוגית ("הקשב המפקדת כואב לי, הקשב המפקדת קשה לי, הקשב המפקדת לעזאזל עם הטירונות הזאת אני רוצה הביתה!1", ועוד היד נטויה). שנית, הם נאלצים להתמודד כל השירות עם האוכל המזוויע בבט"ר, והם לא ישנים לעולם. מילא בנים, שפחות או יותר מכריחים אותם להיות מ"כים, אבל בנות בוחרות בזה. נשגב מבינתי.

8. כנראה שאחד הדברים שמלמדים בקורס מ"כים זה להגיד "שתי טורים" במקום "שני טורים". אין לי הסבר אחר לתופעה. (אלא אם זו בדיחה פרטית שטרם ירדתי לעומקה. יש מ"כים בקהל?).


ויש עוד המון, אז אולי יהיה לפוסט הזה חלק ב' מתישהו. ביום חמישי כבר הייתי ביחידה למין המממ, סיור הכרות (שכלל בעיקר מילוי טפסים) מחר אתחיל את השירות הסדיר ואני עדיין לא תופסת את זה, אני חיילת. או כמו שהגדיר את זה המפקד שלי בשיעור המרתק "פרט מול מערכת": "מעכשיו כל אחת מכן היא גלגל שיניים קטן במערכת גדולה ומשומנת, אין מה לעשות".