.It's just a life story, so there's no climax |
 כינוי:
בת: 34 פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2009
פיתוח אישי וקידום מקצועי
היום השתתפתי (או יותר נכון - הוכרחתי להשתתף) בכנס הסברה לקראת קורס קצינים מחזור מאי 2010. במילים יפות: שטיפת מוח מאסיבית, אבל היי, לפחות לא הייתי במשרד חצי יום.
אירוניה #1: טרם התכנים המרתקים (the usual stuff: ערכים, תרומה, דוגמה אישית, הגדלת ראש, שירות משמעותי, אתגרים, מנהיגות ושאר קלישאות) ישבנו באולם הממוזג של היכל התרבות באור יהודה כשברקע מתנגנים שירי ארץ-ישראל-הישנה-והטובה למינהם, ובינהם גם "צעיר לנצח". המממ.
אירוניה #2: אני מתה על מצגות בצבא. מסתבר, שכקצינה אני צריכה בנוסף לכל גם להיות בכושר, ולצד אנימציית ניינטיז של גברתן שרירי מרים משקולות נכתב באחת השקופיות שבוחן בר-אור הידוע לשמצה כולל בין השאר שכיבות שמיכה. כן, שמיכה. אתם יודעים - הדבר הזה שמתכסים איתו בלילה? אז זה.
זה לא נגמר כאן. בשקופית הבאה התברר שתנאי הקבלה לקצונה כוללים גם את היכולת לכתוב את "התקווה" בלי שגיאות. לגיטימי.
אבל גם כאן זה לא נגמר; בניסיון לא מוצלח לשעשע את הקהל הדרישה נכתבה במצגת כך: "לכתוב את 'התקווה' ללא שיגעוט קטיב". גיחי. נו, טוב, אחרי הכל, אין שכיבות סמיכה בתקווה.
לא אירוני, אבל סוג של וט"פ: קצין שקר-כלשהו הרצה בין היתר על "הלוגיסטיקה בימי קדם - תיבת נוח כמשל". הממממ.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
