ובצער רב, על מותו של מיצי המחשב, ששירת אותי נאמנה במשך כשלוש שנים.

מיצי החל לקרטע ולהקפיץ פרסומות לכל עבר כבר בתחילת החופש הגדול, וביום הראשון של שנת הלימודים, דהיינו ה-3 בספטמבר, החליט שזהו זה, נמאס לו. לא נדלק, לא מגיב, וכו וכו'. ביום שבת, דהיינו ה-9 בספטמבר, הגיע טכנאי, אק"א דוד שלי, לתקן את מיצי. בעודי מתענגת על המחשבה שבעוד שעות ספורות אזכה שוב להביט במחשבי האהוב שובק חיים, ולאחר ניסיון פירמוט נואש שלא הועיל, נשאר רק לקבוע את מותו.

אהבתי אותו גם במשברים הקשים, גם כשנכבה עשרות פעמים באמצע עבודת החקר הזכורה לשמצה בכיתה ח', גם כשהשמיע רעשים מוזרים של ג'וק ברגעי חייו האחרונים כשישבתי מולו שעות ארוכות ללא הפסקה.

יהיה זכרו ברוך. 2003-2006 ת.נ.צ.ב.ה.

ולחדשות הטובות: קונים לי מחשב חדש! אבל זה בטח ייקח שבוע-שבועיים.

אגב, אם תהיתם, אני מעדכנת מסוג של מרכז מחשבים ליד הבית.