עם או בלי קשר למספר ימי השביתה שעליהם מדווחות מהדורות החדשות (והריבוי במקור, כבר למדתי שלכל מהדורת חדשות יש דרך משלה לספור את הימים), אי אפשר להתעלם מהעובדה שבעוד 10 ימים פלוס-מינוס יציינו כל תלמידי התיכון בארץ משהו כמו עוד חופש גדול. כן , תחשבו על זה: חודשיים בלי ליומדים ויש לכם שני חופשגַדולים ("חופשגדולים": יש לבטא בהטעמה של ילד בכיתה ב' עם נטייה ערסית). וזה כמובן אם לא מחשיבים את הזמן שביליתי בנסיעות לבית הספר לשעתיים ביולוגיה, כולל מבחנים. אה, ואת הגדנ"ע.
האמת? אני מתחילה להתרגל. נכון שמדי חצי שעה אני מתלוננת שאין לי מה לעשות, שאני חייבת לפגוש את... וללכת לסרט ההוא... ולעשות כבר את מה שהבטחתי לעצמי ש... אבל היום יום החדש שלי דווקא מתחיל למצוא חן בעיניי על אף העובדה הברורה למדי שאני הופכת לפדלאה אמיתית, וזה לא שקודם הייתי חרוצה במיוחד. לא הייתי.
דווקא נחמד לי לקום מתי שבא לא (כשאין אף אחד בבית אני אפילו קמה ממש מוקדם* מרצוני החופשי!), לאכול מה שבא לי תוך כדי צפייה בתוכנית הבוקר של ערוץ 2 (ידעתם שברגעים אלה נערכות ההכנות לקראת גמר תחרות כפיל הארי פוטר** הישראלי? מעניין, מעניין) ולבלות את שאר החלק הראשון של היום בלעשות, באופן כללי, ובכן, שום דבר מיוחד.
דווקא נחמד לי שיש לי מלאנתלפים אלבומים ושירים שאני צריכה לשמוע בתיקיית ה-Downloads, אני יודעת שאני אשמע את כו-לם בסוף כי יש לי את כל הזמן בעולם. לפחות עד שבית הדין לענייני מה-שזה-לא-יהיה יחליט כבר את מה שזה-לא-יהיה שהוא צריך להחליט. יש לי את כל הזמן בעולם לשבת, לבהות במסך (להלן: הפעילות החביבה עליי) בכל הבא ליד, החל מבלוגים של אנשים עם חיים מרתקים (חיים! אנשים עם חיים!) וכלה בערכים על דברים מאוד-מאוד (מאוד!) הזויים בויקיפדיה. אפילו כתבתי ערך לגמרי בעצמי והרגשתי לרגע פרודוקטיבית להפליא. ואז הייתה הפסקת חשמל (באמת, מה נסגר עם הרעמים האלה היום?) ונשארתי לבהות במסך ריק. הרגשת הפרודוקטיביות התפוגגה כלא הייתה ושוב חזרתי להיות אומללה, משועממת וחסרת תועלת כתמיד.
-
בזמן שכתבתי את הפוסט הזה התחלף התאריך. December 3rd. הממ, זה מזכיר לי משהו. אה, כן. יש איזו חבילה שאמורה להגיע אליי מחר. וגם הארי פוטר השביעי בעברית, שהזמנתי בסופו של דבר למען שלמות מדף הספרים שלי ולמען כי אין לי כוח לקרוא באנגלית בפעם השלישית, אמור להגיע השבוע. מרפי ורשות הדואר כבר מתכננים שביתה. מישהו מתכוון להוציא צווי מניעה?
* היום, למשל, קמתי ב-7:30. לא להאמין לאיזה שפל מדרדרת השביתה את התלמידים. צק צק צק.
** בתוכנית התעקשו להשוות את המתחרים לדניאל רדקליף, כמובן.